המבצעים ברשת מבטיחים קירור מהיר — המציאות אחרת

בימים שבהם בריטניה נערכת לעוד גל חום, צרכנים נחשפים ברשת לשורה של פרסומות למכשירי קירור ניידים שמבטיחים הרבה מאוד — ולעיתים, כך לפי הרגולטור הבריטי, מספקים הרבה פחות. המודעות הופיעו בין השאר בפייסבוק וביוטיוב, והציגו מוצרים שנמכרים בדרך כלל בטווח מחירים של 70 עד 120 ליש"ט.

מה נטען במודעות

לפי רשות תקני הפרסום הבריטית, בחלק מהקמפיינים הופיעו הבטחות מרחיקות לכת, כמו קירור של חדר או אפילו בית בתוך דקות ספורות, צריכת חשמל נמוכה במיוחד וטכנולוגיה מתקדמת שמוצגת כהמצאה יוצאת דופן. בחלק מהמקרים שולבו גם סיפורי רקע דרמטיים, למשל טענות שלפיהן המוצר פותח בידי מהנדסים לשעבר מנאס"א, לצד הדמיות שנראות מתוחכמות במיוחד.

ברשות ציינו כי מודעות כאלה כוללות לעיתים גם המלצות לקוחות שנראות מושלמות מדי או מתארות ירידת טמפרטורה חריגה, באופן שעלול ליצור רושם מטעה לגבי ביצועי המוצר בפועל. עוד נמסר כי חלק מהפרסומות נראות כאילו נוצרו באמצעים אוטומטיים או מבוססי בינה מלאכותית, תוך שימוש בדימויים של סלילי נחושת, מארזים מתכתיים ומרכיבים הנדסיים שנועדו להעניק למוצר חזות מקצועית ואמינה יותר.

מה מצאה הבדיקה בפועל

סטיוארט מתיוס, מהנדס אזרחי ויוצר תוכן שמפעיל ערוץ עשה זאת בעצמך, סיפר כי רכש כמה מהמכשירים כדי לבדוק אם הם עומדים בהבטחות השיווקיות. לדבריו, אחד מהם עלה כ-70 ליש"ט, אך בפועל התברר כמכשיר פשוט בהרבה — מעין מאוורר קטן שמבוסס על רכיבים זולים יחסית.

מתיוס אמר כי במקום יחידת מיזוג שמסוגלת להוריד במהירות את הטמפרטורה בחדר, הוא מצא מוצר שמתבסס על עיקרון קירור בסיסי בהרבה. לדבריו, אחד המכשירים שווק כיחידת מיזוג "מהונדסת מחדש" עם מחסנית קירור דחוסה, אך בפנים כלל למעשה רכיבים פשוטים שסופגים מים בזמן שהאוויר זורם דרכם.

כאן חשוב להבחין בין מזגן אמיתי לבין מה שמכונה לעיתים "מצנן אידוי" או "סוומפ קוליר". מצננים כאלה אכן יכולים לספק תחושת קירור מסוימת, בעיקר באזורים חמים ויבשים, משום שהם מקררים את האוויר באמצעות אידוי מים. אלא שבסביבה לחה היעילות שלהם יורדת, ובנוסף הם מעלים את רמת הלחות בחדר. מזגן קלאסי, לעומת זאת, מוציא חום מהחלל באמצעות צינור פליטה או יחידה חיצונית, ולכן פועל בצורה שונה לגמרי.

תגובת הרגולטור והפלטפורמות

רשות תקני הפרסום בבריטניה מסרה כי היא עוקבת אחר אתרים ומודעות כדי לאתר קמפיינים מטעים, וכי היא מוציאה הודעות אכיפה למפרסמים בדרישה לתקן את הפרסומים. כאשר מתברר שמודעה הפרה את הכללים, ניתן לאסור את המשך הצגתה. עם זאת, לרשות עצמה אין סמכות להטיל קנסות.

הפניות לתגובה נשלחו גם למטא, החברה האם של פייסבוק, וליוטיוב. בכתבה לא נמסרה תגובה מטעמן.

מה הצרכן יכול לבדוק לפני רכישה

ברשות הפרסום הבריטית ממליצים לצרכנים לעצור לפני קנייה כאשר ההבטחה נשמעת גדולה מדי ביחס לגודל המכשיר. אם פרסומת טוענת שיחידה קטנה יכולה לקרר חלל גדול בתוך זמן קצר מאוד, זהו סימן אזהרה בולט. גם שגיאות כתיב, שפה לא אחידה, מיתוג שמשתנה בין דף לדף וסיפורי רקע דרמטיים מדי צריכים לעורר חשד.

בדיקה בסיסית של פרטי המוכר יכולה לסייע: האם יש כתובת עסקית ברורה, אמצעי קשר אמיתיים ומדיניות החזרה מסודרת. מומלץ גם לחפש ביקורות עצמאיות מחוץ לאתר המכירה, ולא להסתפק בעדויות שמופיעות בדף המוצר עצמו. כשמדובר במוצרי קירור, כדאי להבין מראש אם מדובר במזגן אמיתי, במצנן אידוי או במאוורר עם תא מים — משום שהפער בין הסוגים האלה משמעותי מאוד גם בביצועים וגם במחיר.

ברשות הוסיפו כי צרכנים שחושדים כי נחשפו למודעה מטעה יכולים להגיש תלונה דרך אתר הרשות, כדי לסייע באיתור קמפיינים דומים ובהסרתם.