תרופה ניסיונית הפכה מחלת כבד שומני קשה בחיות

תרופה ניסיונית שפותחה ב-Michigan Medicine הצליחה להפוך סימנים של מחלת כבד שומני קשה מסוג MASH בניסויים בבעלי חיים, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Investigation. החוקרים אומרים כי הממצא המרכזי הוא שהתרכובת, DT-109, אינה פועלת רק על הכבד עצמו אלא משקמת תחילה את מחסום המעי, ובכך מפחיתה את הזרימה של חומרים דלקתיים ורעילים אל הכבד.

MASH, או דלקת כבד שומני על רקע הפרעה מטבולית, נחשבת לצורה חמורה של כבד שומני. המחלה עלולה להתקדם לשחמת, לסרטן כבד ואף לאי-ספיקת כבד, ובתחום הזה עדיין חסרים טיפולים יעילים באמת. לפי החוקרים, כ-7% מאוכלוסיית העולם מושפעים מהמחלה.

החיידק במעי, האמוניה והפגיעה בכבד

המחקר התמקד בציר שבין המעי לכבד — תחום מחקר שצובר עניין בשנים האחרונות. צוות החוקרים זיהה תפקיד מרכזי של החיידק Clostridium perfringens, שלדבריהם התרבה ביתר במעי וייצר אמוניה. רמות גבוהות של אמוניה פגעו ברירית מערכת העיכול והחלישו את מחסום המעי, שאמור למנוע מחיידקים ומרכיבים מזיקים לעבור לזרם הדם.

כאשר המחסום הזה נפגע, תוצרים מיקרוביאליים יכולים לחדור למחזור הדם, להגיע לכבד ולעורר תגובה חיסונית דלקתית. החוקרים מתארים בין היתר הפעלה מוגברת של תאי CD8+ T, מהלך שלפי המחקר תרם להחמרת המחלה בכבד.

יוג'ין צ'ן, מחבר בכיר של המחקר מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מישיגן, אמר כי נמצאה "עדות ברורה" לכך ש-DT-109 מגינה על שכבת התאים של המעי ומפחיתה את החדירה של תוצרים מיקרוביאליים מזיקים, שלדבריו קשורים להתפתחות ולהחמרה של MASH. לדבריו, לתרכובת יש פוטנציאל משמעותי כטיפול במחלה.

כך פעלה DT-109 בבעלי החיים

DT-109 היא תרכובת קטנה המבוססת על גליצין, מסוג טריפפטיד. בניסויים שבוצעו בעכברים וגם בפרימטים שאינם בני אדם, היא הפחיתה את רמות החיידק Clostridium perfringens במעי ואת ייצור האמוניה. בעקבות זאת, מחסום המעי התחזק, ופחות חומרים מזיקים עברו מן המעי לשאר הגוף.

לפי החוקרים, התוצאות הבולטות ביותר התקבלו דווקא בפרימטים, שנחשבים קרובים יותר לבני אדם מבחינת הביולוגיה של הכבד והרכב המיקרוביום במעי. באותם בעלי חיים נרשמה ירידה בדלקת בכבד ושיפור משמעותי בחומרת MASH. ג'יפנג ז'אנג, ממחברי המחקר, אמר כי DT-109 מחברת בין שינוי המיקרוביום לבין הגנה על הכבד דרך שיקום שלמות מחסום המעי והפחתת מעבר אמוניה ותוצרים דלקתיים נוספים לאורך ציר המעי-כבד.

לא רק כבד שומני: החוקרים מזהים פוטנציאל רחב יותר

מעבר ל-MASH, צוות המחקר מעריך שלתרכובת עשוי להיות שימוש גם במחלות נוספות. לדבריהם, מחקרים קודמים הראו ש-DT-109 הפחיתה יצירת רבדים טרשתיים ומנעה הסתיידות של כלי דם בפרימטים, כך שייתכן שיש לה פוטנציאל גם בתחום הקרדיו-וסקולרי. בנוסף, מאחר שפגיעה במחסום המעי נקשרת גם להפרעות עיכול שונות, החוקרים מעלים אפשרות לבחון בעתיד את התרכובת גם במחלות דלקתיות של המעי.

אליוט טאפר, מנהל אקדמי של תחום הכבד ב-Michigan Medicine, אמר כי המחקר מספק ראיות חדשות להבנת מנגנון המחלה ופותח מסלול טיפולי מעורר עניין למחלה שעדיין קשה לטפל בה. לדבריו, חולי MASH זקוקים לטיפול בטוח ויעיל שישפר לא רק את מצב הכבד אלא גם את בריאות הלב.

לפני ניסוי בבני אדם, וגם שאלות על ניגוד עניינים

לצד האופטימיות, חשוב להדגיש שהממצאים הושגו בבעלי חיים ולא בבני אדם. השלב הבא, לפי החוקרים, הוא השלמת בדיקות נוספות שיאפשרו לקדם את DT-109 לניסויים קליניים ולהעריך את בטיחותה ואת יעילותה בבני אדם.

המחקר כולל גם גילויי נאות משמעותיים: כמה מן החוקרים רשומים כממציאים בבקשת פטנט הקשורה לתרכובת, אוניברסיטת מישיגן רשמה עליה פטנט והעניקה רישיון לחברת Diapin Therapeutics, וחלק מהחוקרים והאוניברסיטה מחזיקים עניין בעלות בחברה. החברה גם סיפקה את DT-109 למחקר וממשיכה לפתח את התרכובת. המחקר עצמו פורסם ב-11 ביולי 2026 ב-Journal of Clinical Investigation.