מעמקי היקום
אוקליד חשף את הקוואזרים הקדומים ביותר שנמצאו

📌 בקיצור
- טלסקופ החלל אוקליד זיהה את הקוואזרים הקדומים ביותר שהתגלו עד היום
- קוואזרים נחשבים לעצמים הבהירים ביותר ביקום
- הממצא מעמיק את השאלה כיצד הופיעו עצמים כאלה כבר בשלבים מוקדמים מאוד של היקום
טלסקופ החלל האירופי אוקליד זיהה קוואזרים קדומים במיוחד, שנחשבים לעתיקים ביותר שהתגלו עד כה. מדובר בתצפית בעלת חשיבות גדולה לחקר ראשית היקום, משום שקוואזרים הם מן העצמים הבוהקים והאנרגטיים ביותר המוכרים לאסטרונומים, והופעתם בשלב מוקדם כל כך מוסיפה קושי להסברים המקובלים על קצב היווצרותם.
למה קוואזרים כל כך מסקרנים את החוקרים
קוואזר הוא גרעין גלקטי פעיל ובהיר במיוחד, שמקבל את עוצמתו בדרך כלל מחור שחור על-מסיבי הבולע חומר בקצב גבוה. התהליך הזה מייצר קרינה אדירה, ולכן קוואזרים נראים למרחקים עצומים ומשמשים מעין פנסים קוסמיים שמאירים תקופות קדומות מאוד בתולדות היקום. דווקא משום כך, גילוי קוואזרים עתיקים במיוחד אינו רק הישג תצפיתי, אלא גם מבחן לתיאוריות שמנסות להסביר איך חורים שחורים עצומים הצליחו לצמוח במהירות רבה כל כך זמן קצר לאחר המפץ הגדול.
אוקליד דוחף את גבול התצפית לאחור בזמן
אוקליד נבנה כדי למפות את היקום בדיוק גבוה ולסייע בחקר מבנהו, התפשטותו והרכיבים הסמויים שבו, ובהם חומר אפל ואנרגיה אפלה. כעת הוא מדגים גם יכולת לאתר עצמים רחוקים ביותר, מה שמאפשר לאסטרונומים להציץ עמוק יותר אל העבר הקוסמי. מאחר שהאור מן הקוואזרים האלה יצא לדרכו לפני מיליארדי שנים, זיהוים מספק חלון ישיר יחסית לתקופה שבה היקום היה צעיר בהרבה.
החשיבות המדעית של הגילוי אינה נעוצה רק בעצם השבירה של שיא גילוי, אלא במשמעות הרחבה יותר: אם קוואזרים כה חזקים כבר התקיימו בשלבים מוקדמים מאוד, ייתכן שההבנה הנוכחית של קצב צמיחת חורים שחורים, היווצרות גלקסיות והתנאים ביקום הקדום מחייבת תיקון או הרחבה. זו הסיבה שהחוקרים מתארים את התמונה המתהווה כמבלבלת במיוחד.
התעלומה שמסרבת להיעלם
בשנים האחרונות הצטברו עוד ועוד תצפיות שהצביעו על עצמים מסיביים ובהירים מאוד בתקופות מוקדמות של היקום. כל גילוי כזה מחריף את השאלה הבסיסית: כיצד מערכות קיצוניות כל כך נוצרו במהירות גדולה יותר מזו שחזו חלק מן המודלים התאורטיים. הגילוי החדש של אוקליד מצטרף לשורת ממצאים שמלמדים כי היקום הקדום היה ככל הנראה פעיל, מורכב ויעיל יותר ביצירת מבנים גדולים מכפי שנהוג היה להניח.
הזיהוי של הקוואזרים הקדומים ביותר מעניק לאסטרונומים יעדים חדשים למחקרי המשך, ובמקביל מחזק את מעמדו של אוקליד ככלי מרכזי בחקר היקום המוקדם. בשלב זה, הממצא החדש מוסיף נדבך משמעותי לתמונה המדעית ומחדד עוד יותר את הפער בין מה שנצפה בשמים לבין מה שחלק מן התיאוריות מצליחות להסביר.
עוד במדע וחלל

טלסקופ רומן שוגר בהצלחה — עם שדה ראייה רחב לפחות פי 100 מהאבל
טלסקופ החלל ננסי גרייס רומן של נאס״א שוגר בהצלחה והחל במסע של כשלושה חודשים לנקודת L2, במרחק כ־1.5 מיליון ק״מ מכדור הארץ. לאחר השלמת הבדיקות והכיולים הוא צפוי לסרוק אזורים עצומים ביקום, לחקור חומר אפל ואנרגיה אפלה ולהדגים טכנולוגיה לצילום ישיר של כוכבי לכת רחוקים.

מחקר: פערי גאות של כמעט מטר באותו מפרץ
מחקר חדש מצביע על כך שגם בתוך אותו מפרץ עצמו, מפלס הגאות אינו אחיד ויכול להשתנות בעשרות סנטימטרים עד כמעט מטר בין חוף לחוף. הממצאים, שהתבססו על עשרות שנים של צילומי לוויין, מאפשרים לראשונה למדוד את תנועת הים בקנה מידה מקומי מאוד ולחדד את ההבנה של דפוסי הגאות לאורך החוף.

מחקר: 3 דקות ספרינטים שינו את הדם
מחקר חדש מצא כי פרצי מאמץ קצרים ועצימים יצרו תגובה ביולוגית חריפה ומיידית בהרכב הדם, גדולה בהרבה מזו שנרשמה לאחר אימון מתון וממושך. החוקרים זיהו שינויים בחלבונים ובמטבוליטים שנקשרו גם לסיכון נמוך יותר להשמנה, סוכרת מסוג 2 והפרעות מטבוליות נוספות.

החלל משנה גם את הדרך שבה בולעים
שהייה בחלל עשויה להשפיע לא רק על השרירים, העצמות ושיווי המשקל של אסטרונאוטים, אלא גם על פעולות יומיומיות בסיסיות כמו בליעה, אכילה ושתייה. השינויים הללו קשורים, בין השאר, לתחושת גודש בפנים, להיחלשות מסוימת של חוש הטעם ולתנאי מיקרו-כבידה שמשנים את האופן שבו הגוף מתמודד עם מזון ונוזלים.