מעמקי היקום
אוקליד חשף את הקוואזרים הקדומים ביותר שנמצאו
📌 בקיצור
- טלסקופ החלל אוקליד זיהה את הקוואזרים הקדומים ביותר שהתגלו עד היום
- קוואזרים נחשבים לעצמים הבהירים ביותר ביקום
- הממצא מעמיק את השאלה כיצד הופיעו עצמים כאלה כבר בשלבים מוקדמים מאוד של היקום
טלסקופ החלל האירופי אוקליד זיהה קוואזרים קדומים במיוחד, שנחשבים לעתיקים ביותר שהתגלו עד כה. מדובר בתצפית בעלת חשיבות גדולה לחקר ראשית היקום, משום שקוואזרים הם מן העצמים הבוהקים והאנרגטיים ביותר המוכרים לאסטרונומים, והופעתם בשלב מוקדם כל כך מוסיפה קושי להסברים המקובלים על קצב היווצרותם.
למה קוואזרים כל כך מסקרנים את החוקרים
קוואזר הוא גרעין גלקטי פעיל ובהיר במיוחד, שמקבל את עוצמתו בדרך כלל מחור שחור על-מסיבי הבולע חומר בקצב גבוה. התהליך הזה מייצר קרינה אדירה, ולכן קוואזרים נראים למרחקים עצומים ומשמשים מעין פנסים קוסמיים שמאירים תקופות קדומות מאוד בתולדות היקום. דווקא משום כך, גילוי קוואזרים עתיקים במיוחד אינו רק הישג תצפיתי, אלא גם מבחן לתיאוריות שמנסות להסביר איך חורים שחורים עצומים הצליחו לצמוח במהירות רבה כל כך זמן קצר לאחר המפץ הגדול.
אוקליד דוחף את גבול התצפית לאחור בזמן
אוקליד נבנה כדי למפות את היקום בדיוק גבוה ולסייע בחקר מבנהו, התפשטותו והרכיבים הסמויים שבו, ובהם חומר אפל ואנרגיה אפלה. כעת הוא מדגים גם יכולת לאתר עצמים רחוקים ביותר, מה שמאפשר לאסטרונומים להציץ עמוק יותר אל העבר הקוסמי. מאחר שהאור מן הקוואזרים האלה יצא לדרכו לפני מיליארדי שנים, זיהוים מספק חלון ישיר יחסית לתקופה שבה היקום היה צעיר בהרבה.
החשיבות המדעית של הגילוי אינה נעוצה רק בעצם השבירה של שיא גילוי, אלא במשמעות הרחבה יותר: אם קוואזרים כה חזקים כבר התקיימו בשלבים מוקדמים מאוד, ייתכן שההבנה הנוכחית של קצב צמיחת חורים שחורים, היווצרות גלקסיות והתנאים ביקום הקדום מחייבת תיקון או הרחבה. זו הסיבה שהחוקרים מתארים את התמונה המתהווה כמבלבלת במיוחד.
התעלומה שמסרבת להיעלם
בשנים האחרונות הצטברו עוד ועוד תצפיות שהצביעו על עצמים מסיביים ובהירים מאוד בתקופות מוקדמות של היקום. כל גילוי כזה מחריף את השאלה הבסיסית: כיצד מערכות קיצוניות כל כך נוצרו במהירות גדולה יותר מזו שחזו חלק מן המודלים התאורטיים. הגילוי החדש של אוקליד מצטרף לשורת ממצאים שמלמדים כי היקום הקדום היה ככל הנראה פעיל, מורכב ויעיל יותר ביצירת מבנים גדולים מכפי שנהוג היה להניח.
הזיהוי של הקוואזרים הקדומים ביותר מעניק לאסטרונומים יעדים חדשים למחקרי המשך, ובמקביל מחזק את מעמדו של אוקליד ככלי מרכזי בחקר היקום המוקדם. בשלב זה, הממצא החדש מוסיף נדבך משמעותי לתמונה המדעית ומחדד עוד יותר את הפער בין מה שנצפה בשמים לבין מה שחלק מן התיאוריות מצליחות להסביר.
עוד במדע וחלל
מחקר: הגנים שקיבלנו עשויים לכוון את התפתחות הסרטן
מחקר חדש בעכברים מספק ראיות ישירות לכך שהמטען הגנטי התורשתי משפיע לא רק על הסיכון לסרטן, אלא גם על הדרך שבה גידולים מתפתחים אחרי נזק ל-DNA. החוקרים סבורים שהממצאים עשויים בעתיד לחדד הערכת סיכון, בדיקות סקר והתאמת טיפולים, אך מדגישים כי נדרש עוד מחקר כדי להבין עד כמה התמונה דומה בבני אדם.
מחקר קטן: אכילה בחלון קצר עשויה לסייע למוח
ניסוי קליני קטן שנמשך חצי שנה מצא כי נשים מבוגרות עם עודף משקל או השמנה, שהגבילו את האכילה היומית לכ-8–9 שעות, הראו שיפור גדול יותר בחלק ממבחני החשיבה לעומת נשים שאכלו לאורך כ-12 שעות. שתי הקבוצות ירדו במשקל במידה דומה, נתון שמרמז כי לא רק כמות האוכל אלא גם מועד האכילה עשוי להשפיע על תפקוד קוגניטיבי בגיל מבוגר.
אחרי 241 ימים בחלל: האסטרונאוט כריס ויליאמס שב לכדור הארץ
אסטרונאוט נאס"א כריס ויליאמס נחת בשלום בקזחסטן לאחר שמונה חודשי שהות בתחנת החלל הבינלאומית, לצד שני קוסמונאוטים מרוסיה. במהלך המשימה ביצע ניסויים מדעיים, שתי הליכות חלל ועבודה טכנית שנועדה לתמוך גם במחקר רפואי וגם בהיערכות למשימות מאוישות ארוכות לירח ולמאדים.
למה ליופיטר יש ארבעה ירחים ענקיים
מחקר חדש מציע שההבדל בין מערכות הירחים של יופיטר ושבתאי נובע מהשדה המגנטי של כוכבי הלכת הצעירים. לפי המודל, ליופיטר היה שדה חזק שיצר אזור פנימי מוגן בדיסקה שממנה נולדו הירחים, בעוד ששבתאי לא נהנה מהגנה דומה ולכן נותר עם טיטאן כירח הדומיננטי היחיד.