האיחוד האירופי ואוקראינה יקימו שותפות ייצור רחפנים

האיחוד האירופי ואוקראינה חתמו ביום רביעי על הסכם שנועד להאיץ את הפיתוח והייצור של מערכות בלתי מאוישות, תוך שילוב בין הידע המבצעי שצברה אוקראינה בשדה הקרב לבין בסיס הייצור והתשתית התעשייתית של אירופה. המהלך מתמקד גם ברחפנים התקפיים וגם במערכות נגד רחפנים, תחום שהפך לאחד ממרכזי הכובד של הלחימה במזרח אירופה.

ההכרזה נמסרה בקייב במהלך ביקורה של נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, שהגיעה לבירת אוקראינה לציון יום הממלכתיות של המדינה. לדבריה, שיתוף הפעולה החדש אמור לתת דחיפה להשקעות ולהרחבת הייצור בשני בסיסי התעשייה הביטחונית. פון דר ליין הדגישה כי לאירופה יש יכולת טכנולוגית ותעשייתית רחבה, לצד אתרי ייצור בטוחים שיכולים לסייע בהגדלה מהירה של התפוקה, אך ציינה כי הידע המבצעי שנצבר באוקראינה תחת אש הוא נכס ייחודי שחסר כיום לאירופים.

מיזמים משותפים בין חברות מאירופה ומאוקראינה

לפי פרטי ההסכם, יוקמו מיזמים משותפים בין חברות ביטחוניות נבחרות מאוקראינה וממדינות האיחוד, במטרה לקצר את הדרך מפיתוח לייצור סדרתי של טכנולוגיות בלתי מאוישות. פגישה ראשונה של 19 החברות המייסדות אמורה להתקיים בבריסל.

בצד האירופי נכללות בין היתר ORQA מקרואטיה, Indra Group מספרד, Fincantieri מאיטליה, WB Group מפולין, Destinus מהולנד, Delair מצרפת, Terma מדנמרק ו-Quantum Systems מגרמניה. מהצד האוקראיני משתתפות חברות ובהן Skyfall Industries, Greentech Harvest, Tencore, Deviro, Vyriy Industry, Athlon Avia, Tehavtofart Pivden, UForce ו-F-Drones — רובן מתמחות ברחפני FPV, שהפכו לכלי מרכזי בלחימה האוקראינית.

לצד הדגש על פלטפורמות אוויריות, יש גם רכיב ימי מובהק: Fincantieri ו-UForce צפויות להביא לשותפות מומחיות בתחום הכטב"מים הימיים, ולשמש אינטגרטוריות של מערכות בזירה הימית. בכך מבקשים הצדדים להרחיב את שיתוף הפעולה מעבר לרחפנים קלים ולבנות מעטפת רחבה יותר של מערכות בלתי מאוישות.

אירופה מביאה קיבולת, אוקראינה מביאה ניסיון קרבי

ההיגיון שמאחורי ההסכם ברור: באירופה יש מפעלי ייצור, מימון, שרשראות אספקה ויכולת תיעוש בהיקפים גדולים; באוקראינה יש ניסיון עדכני מאוד בשימוש מבצעי, התאמות מהירות בשדה הקרב וקצב חדשנות שנולד מצורכי מלחמה מיידיים. החיבור בין שני הצדדים נועד להפוך פתרונות שכבר נוסו בחזית למוצרים שאפשר לייצר במסות גדולות יותר ובזמן קצר יותר.

פון דר ליין אמרה כי אירופה ואוקראינה צריכות "לשלב כוחות" בייצור משותף. מבחינת בריסל, זהו גם מהלך אסטרטגי רחב יותר: לא רק סיוע לקייב, אלא חיזוק היכולת האירופית בתחום שהפך קריטי לביטחון היבשת כולה. המלחמה באוקראינה המחישה עד כמה מערכות בלתי מאוישות זולות יחסית מסוגלות לשנות תמונת קרב, לפגוע בשריון, לאסוף מודיעין ולשחוק מערכי הגנה יקרים.

היעד של זלנסקי: להכפיל את הייצור השנתי

באותו יום אמר נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, כי ארצו מייצרת כיום 10 מיליון רחפנים בשנה. לדבריו, בסיוע שותפות בינלאומיות ניתן יהיה להעלות את המספר ל-20 מיליון בשנה. מדובר ביעד שאפתני במיוחד, אך כזה שמשקף את מקומם המרכזי של הרחפנים במערכה ואת הניסיון האוקראיני להפוך את הייצור המקומי למרכיב מכריע ביכולת ההתשה וההגנה.

זלנסקי ציין בשבוע שעבר בפסגת נאט"ו באנקרה כי אוקראינה כבר חתמה עד כה על תשעה הסכמים נפרדים בתחום הרחפנים עם מדינות שונות. במקביל, הנציבות האירופית התחייבה להעמיד מיליארד אירו לטובת חיזוק יכולות הרחפנים של קייב, כחלק מחבילת סיוע רחבה יותר לאוקראינה בהיקף של 90 מיליארד אירו.

השלב הבא במסגרת ההסכם הוא כינוס החברות המייסדות בבריסל והתחלת עבודת המטה על מיזמי הייצור המשותפים, במטרה להעביר במהירות טכנולוגיות אוקראיניות ממסלול פיתוח ואל פסי ייצור אירופיים.