לוויין זעיר שפותח ביוון הצליח ליצור קישור לייזר עם תחנה על הקרקע. בהודעה שפרסמה סוכנות החלל האירופית ב־2 בנובמבר 2026 נמסר כי ERMIS-3, לוויין ממשפחת CubeSat, הדגים את אחת המשימות המורכבות בתקשורת אופטית: למצוא מקלט קטן יחסית על פני כדור הארץ ולהמשיך לכוון אליו בזמן התנועה במסלול. זו הדגמה טכנולוגית, ולא שירות אינטרנט חדש לצרכנים.
לכוון אור ממערכת שנעה במהירות
לפי הודעת ESA, הלוויין פותח באוניברסיטה הלאומית והקפודיסטרית של אתונה, והתחנה הקרקעית בהולומונדס פותחה באוניברסיטת אריסטו בסלוניקי. החברה הליטאית Astrolight סיפקה את המסופים האופטיים. הסוכנות מתארת את ההישג כקישור האופטי הראשון בין תחנה ביוון ללוויין במסלול נמוך — לא כקישור הלייזר הראשון בעולם.
במקום לשדר באמצעות גלי רדיו, מערכת כזאת מעבירה מידע בקרן לייזר צרה. היתרון הפוטנציאלי הוא קצב העברת נתונים גבוה; המחיר ההנדסי הוא דרישה לכיוון מדויק מאוד. הלוויין מתקדם במהירות של כמה קילומטרים בשנייה, ושני הצדדים צריכים לאתר זה את זה ולעקוב אחרי התנועה במשך חלון התקשורת הזמין.
מה כבר הושג, ומה עדיין צריך להראות
העדכון הטכני של תוכנית התקשורת ב־ESA מוסיף כי המגע האופטי הראשון נוצר במעבר הפעיל הראשון לאחר השלמת שלב ההפעלה הראשוני. לדבריו, בתוך שבוע הגיעו המסופים לפעולה שגרתית, והמערכת פועלת באופן אוטונומי עם שני קישורים ביום, ביום ובלילה.
הלוויין שוגר ב־30 במרץ 2026 ונושא גם מצלמה היפרספקטרלית ומערכת עיבוד נתונים. בהמשך המשימה אמורה להיבחן העברה מהירה של תמונות מפורטות מהחלל. כאן נמצא השימוש המעשי: חיישנים יכולים לייצר הרבה מידע, אך איסופו אינו מבטיח שאפשר להעבירו במהירות לתחנת הקרקע.
העדכון מזכיר יכולת מערכתית עם מרווחים לקצבים של עד 10 גיגה־ביט לשנייה. הוא אינו מפרט מדידה של קצב כזה בקישור שעליו דווח. לכן אין לקרוא את המספר כאילו הוכח שכבר הועברו נתונים במהירות הזאת לאורך זמן. גם הצלחה בקישור מסוים אינה מלמדת לבדה על זמינות השירות לאורך שנה שלמה.
המכשול שלא נמצא בחלל: העננים
קרן הלייזר צריכה לעבור גם באטמוספרה. עננים עלולים לחסום את הקשר, ומערבולות באוויר עלולות לפגוע באיכות האות. ESA מתארת בפרויקט נפרד בשם VISTA כיצד מצלמות בתחום הנראה ובתת־אדום תרמי משמשות למעקב אחרי עננים ולחיזוי חלונות תקשורת קצרים. הפרויקט הזה אינו חלק מההישג המדווח של ERMIS-3, אלא דוגמה לבעיה הרחבה שסביבה נבנות מערכות תמיכה.
מבחינת מפעילי לוויינים, המשמעות היא שהצלחה מחייבת יותר ממקור אור חזק ומקלט רגיש. נדרשים תיאום מסלולים, שליטה בכיוון ותכנון לפי תנאי השמיים. דיווח על קשר שהושג בתקופה מעוננת אינו אומר שהלייזר עובר דרך ענן אטום.
כדי להעריך את התועלת בפועל, יהיה מועיל לדעת גם כמה מעברים הסתיימו בהעברה מוצלחת, כמה מידע התקבל בכל אחד מהם ומה היה מזג האוויר. אלה מדדים משלימים לעצם יצירת הקשר.
ERMIS-3 מספק כעת הוכחת פעולה של מערכת קטנה, עם שילוב של לוויין, מסוף ותחנה קרקעית. המבחן הבא יהיה כמה מידע שימושי אפשר להעביר באופן אמין לאורך זמן ובתנאים משתנים. זה ההבדל בין הישג הנדסי מוצלח לבין תשתית שאפשר לבנות עליה שירות קבוע.
נכון לבדיקה: 4 בנובמבר 2026. הדיווח מבוסס על פרסומי ESA; פוז לא ביצע מדידת ביצועים עצמאית.
