רובוטי משלוחים מעוררים התנגדות בערים ברחבי העולם

מה קרה

רובוטי משלוחים אוטונומיים, שנעים על מדרכות ומובילים קניות ומזון מהיר, הופכים בשנים האחרונות למחזה מוכר ביותר ויותר ערים בארה"ב, בבריטניה, ביפן, בדרום קוריאה ובגרמניה. הכלים הללו משתמשים במצלמות, חיישנים ו-GPS כדי לנווט במרחב העירוני, והחברות המפעילות אותם מציגות אותם כחלופה יעילה לשליחויות קצרות.

אלא שבמקביל להתרחבות, מתרחבת גם ההתנגדות. בסן פרנסיסקו הוגבלה תנועת הכלים לאזורים פחות עמוסים בעיר, בטורונטו נאסר עליהם לנסוע על מדרכות כבר ב-2021, ובשיקגו נאסרה פעילותם בשני אזורים קטנים בעיר. גם בגלנדייל שבקליפורניה נשקל איסור זמני, לאחר שחברי מועצה העלו שאלות על בטיחות, נגישות וסמכות רגולטורית.

אחד הקולות הבולטים במאבק מגיע משיקגו. התושב ג'וש רוברטסון סיפר כי בתחילה התרשם מהרובוטים וראה בהם חידוש מסקרן, אך שינה את דעתו לאחר שמצא את עצמו ואת בני משפחתו נאלצים לפנות להם דרך במהלך הליכה על המדרכה. לדבריו, הוא פתח עצומה הקוראת להשעות את פעילות הרובוטים בכל העיר עד לביצוע בדיקות בטיחות ולקביעת כללים ברורים, והיא צברה עד כה כ-4,400 חתימות.

רוברטסון טוען כי תושבים נאלצים לא פעם לרדת לכביש כדי לעקוף את הרובוטים. לדבריו, דווח גם על התנגשויות, פציעות, ועל מקרים שבהם הכלים יצרו הפרעה לתנועה ואף עיכבו רכבי חירום בצמתים משום שהתנהגו באופן לא צפוי.

למה זה חשוב

הוויכוח סביב רובוטי המשלוחים גדול בהרבה משאלת הנוחות הטכנולוגית. הוא נוגע בשאלה בסיסית: למי שייך המרחב הציבורי העירוני, ובאילו תנאים מותר להפוך מדרכות - שנועדו בראש ובראשונה להולכי רגל - לזירת פעילות מסחרית אוטונומית.

בגלנדייל, חבר המועצה ארדי קסאחיאן אמר כי אחת הסיבות המרכזיות לדיון הייתה העלייה בנוכחות הרובוטים במרכז העיר והחשש לנגישות ולחופש התנועה על המדרכות הציבוריות. לדבריו, העירייה גם הופתעה לגלות שהפעילות החלה בלי שניתנה בקשה מסודרת להשתמש במדרכות לצורך מיזם עסקי. הוא הוסיף כי ראה בעצמו עימות של ממש בין רובוט משלוחים לאדם מבוגר, וכן כלים תקולים שחסמו את המעבר.

החשש אינו מסתכם בבטיחות. בבריטניה, שם מתנהלים פיילוטים של רובוטי משלוחים בכמה ערים, דווחו גם מקרי ונדליזם נגד הכלים של Uber Eats בשפילד. במקביל, איגוד העובדים העצמאיים של בריטניה, IWGB, מזהיר מפני פגיעה בשליחים אנושיים. נשיא האיגוד אלכס מרשל אמר כי אם השימוש יהפוך לקבוע ונרחב, האיגוד יידרש להגביר לחץ על הממשלה, על רשויות התחבורה ועל הרשויות המקומיות כדי להביא לאיסור, משום שלדבריו ההשפעה על עובדים תהיה דרמטית במיוחד.

מן העבר השני, החברות מפעילות קו הגנה ברור. דני פאס, מנהל הפעילות האירופית של Starship Technologies, אמר כי מדובר בחוויה חדשה לציבור, אך לטענתו הרובוטים "ידידותיים", "מנומסים" ומתוכנתים לנהוג בזהירות. לדבריו, מאז תחילת הפעילות בבריטניה ב-2018 הם השתלבו בחיי היומיום של קהילות רבות.

ההשלכות האפשריות

המשמעות האפשרית הראשונה היא התהדקות רגולטורית. חברי מועצה מקומיים ותושבים אינם מסתפקים עוד בהבטחות טכנולוגיות כלליות, ודורשים מסגרת מסודרת: ביטוח, תקני נגישות, כללי הפעלה בשעות ובאזורים עמוסים, מגבלות מהירות, אחריות ברורה של המפעילים ואולי גם אגרות ורישיונות.

ייתכן גם שהמחלוקת הנוכחית היא רק פתיח לוויכוח רחב יותר. לפי דוח של חברת המחקר Transforma Insight מהקיץ שעבר, עד 2034 צפויים לפעול בעולם כ-2.1 מיליון רובוטי משלוחים. אם התחזית הזו תתממש, ערים יידרשו להכריע מהר יותר אם הן רואות בכלים הללו חלק טבעי ממערך התחבורה והלוגיסטיקה, או מטרד שיש לצמצם.

אחת הקריאות האפשריות היא שהשוק מתקדם מהר יותר מהחקיקה. כיום, הרגולציה בעולם נותרה מפוצלת: מדינות כמו יפן ודרום קוריאה נוקטות גישה מקלה יותר, בעוד ערים אחרות בוחרות בהגבלות או באיסורים נקודתיים. התוצאה היא מפת כללים לא אחידה, שמקשה על חברות להתרחב ומחזקת מאבקים מקומיים.

גם לשוק העבודה עשויה להיות השפעה ממשית. אם רובוטים יחליפו חלק ממשלוחי ה"מייל האחרון", ייתכן שהלחץ על שליחים עצמאיים יגדל, במיוחד באזורים שבהם ממילא מדובר בעבודה לא יציבה ובשכר נמוך. מנגד, תומכי המהלך יטענו כי אוטומציה כזו יכולה להפחית עלויות, לקצר זמני משלוח ולשנות את מודל ההפצה העירוני כולו.

הזווית של פוז

הנקודה המרכזית כאן היא שהוויכוח על רובוטי משלוחים אינו רק ויכוח על גאדג'ט עירוני חדש. המשמעות האפשרית היא התנגשות בין שלוש מערכות אינטרסים: חברות שמבקשות לייעל לוגיסטיקה, רשויות שמגנות על המרחב הציבורי, ועובדים שחוששים להידחק החוצה. ייתכן שההכרעה לא תהיה בין "כן" ל"לא", אלא בשאלה מי יקבע את הכללים שלפיהם הטכנולוגיה הזו תיכנס לעיר.