סין שיגרה טיל בליסטי מצוללת באוקיינוס השקט

סין שיגרה ביום שני, 6 ביולי, טיל בליסטי אסטרטגי מצוללת של חיל הים שלה אל האוקיינוס השקט, במהלך חריג יחסית מבחינת העיתוי והמסר האזורי. משרד ההגנה הסיני פרסם תמונות של הטיל כשהוא פורץ מעל פני המים בשלב ההצתה הראשוני, אך לא פירט איזה דגם שוגר. בארצות הברית, שעקבה אחר השיגור, אמרו כי מדובר בטיל בליסטי בין-יבשתי לא חמוש.

ההערכה: שיגור של ה-JL-3, הטיל הימי המתקדם של סין

בייג'ינג הסתפקה בהגדרה כללית של "טיל אסטרטגי", אך עצם הסיווג הזה, יחד עם המידע האמריקאי, ממקדים את ההערכות בטיל בליסטי משוגר מצוללת מדגם JL-3. זהו הטיל הימי החדש והמתקדם ביותר שמיוחס כיום לצי הסיני, עם טווח שמוערך בכ-10,000 קילומטרים — נתון שמציב אותו בקטגוריה של אמצעי תקיפה ארוכי טווח המסוגלים לפעול הרחק מזירת השיגור.

לפי ההערכות, ה-JL-3 נועד לשאת ראשי קרב מתפצלים, כלומר כמה ראשי נפץ שיכולים לפגוע ביעדים שונים. במקרה הנוכחי, סין טענה כי השיגור בוצע עם ראש קרב דמה, ואילו וושינגטון מסרה שהטיל לא נשא חימוש. אף שאין מדובר בשיגור מבצעי, עצם הבדיקה המבצעית של מערכת כזו נתפסת כמהלך בעל משמעות אסטרטגית מובהקת.

הביקורת באזור: "הליך מקובל" שלא קוים

עיקר הביקורת הבינלאומית לא הופנה רק לעצם השיגור, אלא גם לאופן שבו בוצע. מדינות באזור טענו כי סין מסרה התרעה קצרה מדי, ובכך פעלה בניגוד לנוהג המקובל בשיגורים רגישים מסוג זה. ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניז אמר כי בייג'ינג לא פעלה לפי "ההליך הסטנדרטי" של מתן התרעה של 48 שעות מראש, ולדבריו מדובר ב"מעשה פרובוקטיבי" שנועד לערער את היציבות האזורית.

גם משרד ההגנה של הפיליפינים פרסם גינוי חריף. בהודעתו כינה את השיגור "הפגנה חסרת אחריות של כוח צבאי" וטען כי הוא מבטא זלזול במדינות קטנות יותר ובמערכות האקולוגיות השבריריות באזור. בארצות הברית קראו לסין להתחייב למנגנון מסודר של הודעה מוקדמת לפני שיגורי טילים בין-יבשתיים ושיגורי חלל.

מנגד, סין דחתה את הטענות. בבייג'ינג הסבירו כי מדובר ב"סידור שגרתי" במסגרת האימונים השנתיים של הצי, וניסו למסגר את השיגור כחלק מפעילות צבאית רגילה ולא כאיתות חריג.

מה מלמד השיגור על בניין הכוח הימי של סין

השיגור משתלב במגמה רחבה יותר של חיזוק הכוח התת-ימי הסיני, ובפרט המרכיב הגרעיני שלו. במשך שנים נשען הצי הסיני במידה רבה על צוללות דיזל-חשמליות, אך מאז תחילת המאה השקיעה בייג'ינג משאבים רבים בהרחבת צי הצוללות המונעות בכוח גרעיני.

לפי הנתונים שפורסמו בשנים האחרונות, סין הכניסה לשירות כמה דגמים של צוללות תקיפה גרעיניות מדגם Type-093 ו-Type-093A, ובמקביל בנתה כוח של צוללות טילים בליסטיים מדגמי Type-094 ו-Type-094A. בנוסף, היא מחזיקה גם בצוללת ותיקה יותר מדגם Type-092. במקביל, סין מפתחת את הדור הבא — Type-096 — שלפי ההערכות כבר נמצא בשלבי בנייה ראשונים.

המשמעות היא לא רק גידול במספר הפלטפורמות, אלא גם שיפור ביכולת ההרתעה הימית של סין. צוללת טילים בליסטיים, במיוחד כשהיא מצוידת בטילים ארוכי טווח, מאפשרת למדינה לשמר יכולת תקיפה גם במקרה של פגיעה במערכים יבשתיים. זו אחת מאבני היסוד של הרתעה גרעינית מודרנית.

המסר האזורי והבינלאומי

מבחינת בייג'ינג, שיגור כזה יכול לשרת כמה מטרות במקביל: בדיקת יכולת טכנולוגית, תרגול מבצעי, וגם העברת מסר ליריבותיה באזור ובזירה הגלובלית. מבחינת שכנותיה של סין, ובעיקר מדינות שכבר מודאגות מהתרחבות הכוח הצבאי הסיני בים סין הדרומי ובמרחב הפסיפי, מדובר בעוד תזכורת לכך שהמרכיב הימי-גרעיני של סין נכנס לשלב בשל ובולט יותר.

ברקע עומדות גם הערכות אמריקאיות קודמות שלפיהן סין שואפת להגדיל את צי הצוללות שלה לכ-80 יחידות עד 2035, תוך הוצאה הדרגתית משירות של דגמים ישנים ופחות מתקדמים. השיגור האחרון מוסיף נדבך מעשי לתמונה הזאת: לא רק הרחבת הסד"כ, אלא גם הפעלה גוברת של יכולות אסטרטגיות במרחב הימי.

משרד ההגנה הסיני פרסם שתי תמונות מהשיגור, וארצות הברית מסרה כי עקבה אחריו ואישרה שמדובר בטיל בין-יבשתי לא חמוש. אוסטרליה והפיליפינים פרסמו גינויים רשמיים בעקבות ההתראה הקצרה שניתנה לפני השיגור.