סין חנכה מתקן סולארי ענק שפועל בלילה עם מלח מותך

תאגיד China Three Gorges Corporation, אחד השחקנים הגדולים בתחום האנרגיה בסין, הודיע על תחילת הפעלה מסחרית ניסיונית של מתחם סולארי היברידי ענק בעיר האמי שבמחוז שינג'יאנג, בשוליו הדרומיים של רכס טיין-שאן במדבר גובי. עיקר העניין בפרויקט אינו רק ההספק הכולל, 1 ג'יגה-ואט, אלא היכולת שלו להמשיך לספק חשמל גם לאחר השקיעה באמצעות אגירה תרמית במלח מותך, ללא שימוש בסוללות ליתיום.

כך עובד המתחם בהאמי

האתר משלב 900 מגה-ואט של פאנלים סולאריים פוטו-וולטאיים עם יחידת ריכוז סולארי בהספק של 100 מגה-ואט. המתחם משתרע על פני 1,817 הקטאר, וההשקעה בו הסתכמה ב-3.53 מיליארד יואן, שהם כ-480 מיליון דולר.

בשעות היום, שדה הפאנלים מזרים חשמל ישירות לרשת. במקביל, יחידת הריכוז הסולארי פועלת בשיטה אחרת: כ-260 אלף מראות עוקבות שמש, בשטח קליטה מצטבר של 800 אלף מ"ר, מרכזות את קרינת השמש ומחממות מלח מותך לטמפרטורה של כ-550 מעלות צלזיוס. החום הזה נאגר, ולאחר רדת החשיכה הוא משמש להפקת קיטור שמסובב טורבינה ומייצר חשמל.

הנקודה החשובה היא שהאספקה הלילית אינה מגיעה מכלל ההספק של המתחם, אלא רק מיחידת הריכוז הסולארי. כלומר, לא מדובר בתחנה של 1 ג'יגה-ואט שפועלת כל הלילה, אלא בבלוק ייצור בר-שיגור של 100 מגה-ואט שיכול לפעול עד שמונה שעות לאחר השקיעה.

היתרון: אגירה ארוכה בלי סוללות

לדברי נציגי CTG, האגירה התרמית נועדה לפתור את אחת הבעיות המרכזיות של אנרגיה סולארית: פער בין שעות הייצור לשעות הביקוש. ניו ג'יאנלה, מנהל פרויקט האמי של החברה, אמר כי סוללות ליתיום מתאימות בעיקר לקיצוץ שיאים קצר, בעוד שמערכות ריכוז סולארי עם אגירה תרמית מציעות קיבולת גדולה יותר ומשך פריקה ארוך יותר, ללא פליטות תפעוליות.

בחברה מוסיפים כי המתקן מבוסס על תצורת Fresnel ליניארית, שלטענתם משפרת את יעילות המרת החום בעד 10% לעומת מערכות Fresnel רגילות. עוד צוין כי פריסת 46 לולאות תפעוליות מאפשרת להמשיך בהפקה גם בזמן עבודות תחזוקה, וכי מערכת בקרה מרכזית מחלקת את ההספק בין הצד הפוטו-וולטאי לצד התרמי בדיוק ויסות תדר של כ-0.02 הרץ ובזמן תגובה של פחות משנייה.

לא פריצת דרך ראשונה, אלא מעבר לשלב מסחרי

אף שההכרזה הנוכחית מתייחסת לתחילת הפעלה מסחרית ניסיונית ב-1 ביולי 2026, המתקן עצמו כבר מחובר לרשת מאז 18 בספטמבר 2025. לפי CTG, מאז החיבור הוא פעל בעומס רציף והזרים עד כה 6.54 מיליון קוט"ש לרשת האזורית.

בתפוקה מלאה, החברה מעריכה שהמתחם ייצר 2.07 טרה-ואט-שעה בשנה, כמות שלדבריה מספיקה לכ-830 אלף משקי בית. עוד מעריכים ב-CTG כי הפרויקט יפחית פליטות פחמן דו-חמצני בכ-1.63 מיליון טונות בשנה ויסייע להעלות את שיעור הניצול של אנרגיה מתחדשת בשינג'יאנג ליותר מ-95%.

במונחי היקף, הפרויקט עוקף את Noor Energy 1 בדובאי, שהחזיק עד כה בתואר המתחם ההיברידי הגדול בעולם המשלב פוטו-וולטאי וריכוז סולארי, עם 950 מגה-ואט.

המבחן האמיתי יהיה כלכלי, לא טכנולוגי

לצד ההישג ההנדסי, השאלה המרכזית היא עלות. מערכות ריכוז סולארי נחשבו בעשור האחרון ליקרות יותר לקוט"ש לעומת שילוב של פאנלים סולאריים עם סוללות, ובמקביל מחירי סוללות הליתיום המשיכו לרדת. לכן, ההצלחה של האמי לא תימדד רק ביכולת לספק שמונה שעות חשמל לאחר השקיעה, אלא גם בשאלה אם אפשר לעשות זאת לאורך שנים בעלות תחרותית.

בסין, לפחות, נראה שההימור הזה נמשך. CTG מתכננת להרחיב את בסיס האמי ל-3 ג'יגה-ואט בשלב שני, ובמקביל China Energy Engineering כבר החלה להקים בסמוך פרויקט היברידי נוסף בהספק 1.5 ג'יגה-ואט, שיכלול 1.3 ג'יגה-ואט של פאנלים סולאריים לצד 150 מגה-ואט של ריכוז סולארי.

מבחינת שוק האנרגיה, המשמעות ברורה: סין לא מסתפקת בהובלה בהיקף ההתקנות הסולאריות, אלא בוחנת גם מסלולי אגירה חלופיים לסוללות. אם המודל הזה יוכיח כדאיות מסחרית, הוא עשוי להרחיב את ארגז הכלים של מערכות חשמל עתירות אנרגיה מתחדשת, בעיקר באזורים מדבריים עם קרינת שמש גבוהה ושטחים נרחבים.