בריטניה תסיים עידן של 140 שנות משחתות

התמונה הגדולה

אחד הסמלים ההיסטוריים הבולטים של הצי המלכותי הבריטי עומד להיעלם: סיווג ה"משחתת", שמלווה את בריטניה מאז סוף המאה ה-19, צפוי להסתיים באמצע שנות ה-30 עם הוצאתן משירות של שש משחתות ההגנה האווירית מדגם Type 45. מדובר במהלך שחורג הרבה מעבר לשינוי שמי או ארגוני. הוא משקף תפנית עמוקה בדרך שבה לונדון רואה את הלוחמה הימית העתידית, את אילוצי התקציב שלה ואת מאזן הכוחות בין פלטפורמות מאוישות לכלים אוטונומיים.

האירוניה ההיסטורית בולטת במיוחד: סדרת Daring הייתה בין ראשית עידן המשחתות הבריטי בשנות ה-90 של המאה ה-19, וכעת דווקא משחתות ה-Daring המודרניות, כלומר ה-Type 45, הן שיחתמו את הפרק הזה. במקום משחתת קלאסית, משרד ההגנה הבריטי מבקש לעבור למבנה כוח שיישען על כלי שיט קרבי משותף, CCV, ולצדו סדרת כלי שיט בלתי מאוישים מדגם Type 9X.

הטענה המרכזית

בלב המהלך הזה עומדת טענה כפולה: מצד אחד, הממשלה הבריטית מבקשת לחסוך כסף ולצאת מתוכנית יקרה במיוחד; מצד אחר, היא מנסה להציג את המעבר לכלים מאוישים-בלתי מאוישים כקפיצת מדרגה מבצעית. אלא שהקריאה האפשרית של המהלך היא פחות חזון מהפכני ויותר אילוץ תקציבי שמלבישים עליו שפה של חדשנות.

תוכנית ה-Type 83, שהייתה אמורה לשמש מחליפה ישירה ל-Type 45, בוטלה בידי ממשלת בריטניה במסגרת תוכנית ההשקעות הביטחונית החדשה. הנימוק הרשמי היה שמדובר ממילא בקונספט שטרם הבשיל: בלי תכנון סגור ובלי תקציב קשיח. אלא שאותה ביקורת חלה גם על החלופות שנבחרו במקומה. ה-CCV וכלי ה-Type 9X עדיין נמצאים ברמה רעיונית, וחלק מהטכנולוגיות הדרושות להם כלל אינן זמינות מבצעית כיום.

הנתונים והעדויות

לפי התוכנית הבריטית, משחתות ה-Type 45 יפרשו באמצע שנות ה-30. לצדן, ההחלטה אם לבצע להן תוכנית הארכת חיים משמעותית צפויה רק ב-2027–2028. לעיתוי הזה יש חשיבות: אם ההכרעה תידחה או תהיה חלקית, בריטניה עלולה למצוא את עצמה בשנים הבאות עם פער בין פרישת המשחתות הוותיקות לבין כניסת הדור הבא של כלי השיט.

ה-Type 83 שבוטלה הייתה אמורה להיות יורשת ישירה של המשחתות הנוכחיות. לפי ההערכות שהוזכרו בדיון הבריטי, עלות הספינה הייתה עשויה להגיע לכ-2 מיליארד ליש"ט ליחידה, סכום שהופך את המיזם לרגיש במיוחד בעידן של לחץ מתמשך על תקציב הביטחון. במשרד ההגנה מקווים, לפי הקו הרשמי, שה-CCV וכלי ה-Type 9X יספקו יכולת דומה או טובה יותר בעלות נמוכה יותר.

אלא שגם כאן עולה קושי מעשי. במערכת הבריטית עצמה הוכרה העובדה שטכנולוגיית השיגור האוטונומי של טילים, שנדרשת עבור ספינות ארסנל בלתי מאוישות מהסוג המתוכנן, ייתכן שעדיין אינה קיימת ברמה הנחוצה. זו נקודה קריטית: אם המרכיב האוטונומי אינו בשל, הרי שהחלופה ל-Type 83 נשענת במידה רבה על יכולות עתידיות ולא על פתרון מוכן.

במקביל, היו גם טיעונים תעשייתיים לטובת המשך מסלול קונבנציונלי יותר. אחת האפשרויות הייתה לפתח משחתת חדשה על בסיס פלטפורמת ה-Type 26, שכבר משמשת בסיס לגרסה מותאמת בצי הקנדי, ולשלב בה מערכות שיגור קיימות כמו Mk 41. מהלך כזה היה שומר על אחידות יחסית עם תוכניות קיימות, מפחית סיכון הנדסי ומשמר רצף ייצור במספנות של BAE Systems בסקוטלנד. ביטול ה-Type 83 מכניס כעת גם את התעשייה הימית הבריטית למרחב של אי-ודאות.

ניואנסים ומגבלות

חשוב להדגיש שהמסלול החדש עדיין רחוק מהכרעה סופית. גם אם הכיוון הרשמי הוא מעבר לשילוב של כלי שיט מאוישים ובלתי מאוישים, מספרי הכוח המדויקים של הצי הבריטי מאמצע שנות ה-30 ואילך טרם הובהרו בפומבי. שר המוכנות הביטחונית לוק פולארד נשאל על כך בפרלמנט, אך בתשובותיו חזר על קווים כלליים ולא סיפק תמונה סדורה של היקף הכוח העתידי.

יש גם הבדל מהותי בין ביטול סיווג ה"משחתת" לבין היעלמות המשימה עצמה. בריטניה אינה מוותרת על הגנה אווירית ימית; היא מנסה להגדיר אותה מחדש. לפי התפיסה שמקדמת לונדון, ההגנה האווירית העתידית תתבסס על שילוב בין פלטפורמה מאוישת מרכזית לבין כלים בלתי מאוישים שיפעלו לצדה. ייתכן שזהו שינוי מבצעי אמיתי, אך ייתכן גם שמדובר בפתרון שנולד משום שהחלופה המסורתית יקרה מדי.

גם בהיבט התעשייתי אין ודאות. מספנות של BAE Systems ושל Babcock הורחבו בשנים האחרונות בעלות גבוהה, מתוך ציפייה לעומס עבודה ארוך טווח. אם תוכניות ה-CCV וה-Type 9X לא יבשילו בקצב הנדרש, המשמעות עלולה להיות לחץ נוסף על שרשרת הייצור ועל תכנון הכוח הימי של בריטניה.

הזווית של פוז

הנקודה המרכזית כאן היא שהסיפור אינו רק סופה של מילה היסטורית בצי הבריטי, אלא מבחן ליכולת של בריטניה להחליף פלטפורמה מוכחת בחזון שעדיין לא התגבש. המשמעות האפשרית היא שמעבר לדיון הסמלי על "משחתות", מדובר בשאלה רחבה יותר של תקציב, בשלות טכנולוגית ויכולת תעשייתית. אחת הקריאות האפשריות היא שבריטניה מהמרת על עתיד ימי חדש, לפני שכל הכלים הדרושים לו באמת מוכנים.