בריטניה הכריזה על משמרות המהפכה ארגון טרור

ממשלת בריטניה הכריזה היום על משמרות המהפכה של איראן כארגון טרור, בצעד חריג בעל משמעות מדינית, משפטית וביטחונית. ההחלטה התקבלה לאחר גל תקיפות אנטישמיות נגד הקהילה היהודית בממלכה, ובמסגרת שינוי חקיקתי שאפשר לראשונה להחיל סנקציות פליליות גם על גופים הפועלים מטעם מדינה ולא רק על ארגונים לא-מדינתיים.

ראש הממשלה קיר סטארמר אמר כי "הסמכויות החדשות הללו יקלו עלינו להעמיד לדין ולכלוא כל מי שמבצע כאן בבריטניה את העבודה המלוכלכת שלהם". לדבריו, מטרת המהלך היא לא רק מסר מדיני לטהרן, אלא גם יצירת כלי אכיפה קונקרטיים מול מי שפועלים בשטח בריטניה בשירות גורמים איראניים.

החוק שעקף את המגבלה הישנה

עד כה, לפי המסגרת המשפטית הבריטית, לא ניתן היה להכריז על משמרות המהפכה כארגון טרור משום שמדובר בזרוע צבאית רשמית של הרפובליקה האסלאמית. החקיקה החדשה, שקודמה במסלול מהיר בעקבות גל האירועים האחרונים, יצרה מנגנון מקביל שמאפשר להטיל אחריות פלילית דומה גם על גופים מהסוג הזה.

המשמעות המעשית רחבה: הבעת תמיכה בארגון, סיוע לפעילותו או קבלת טובת הנאה מטעמו ייחשבו לעבירות פליליות שעונשן עשוי להגיע עד 14 שנות מאסר. לצד משמרות המהפכה, בריטניה הודיעה גם על הכללת "אסחאב אל-יאמין" — ארגון המקושר לאיראן — וכן את ה-GRU, סוכנות הביון הצבאי של רוסיה, במסגרת אותו מסלול משפטי. שלוש ההכרזות עדיין טעונות אישור של הפרלמנט הבריטי לפני שייכנסו לתוקף.

הקשר הישיר לגל התקיפות בבריטניה

הרשויות בבריטניה קשרו את ההחלטה לעלייה חדה באיומים ובמעשי אלימות נגד מוסדות יהודיים, ישראליים ויעדים הקשורים לתקשורת בשפה הפרסית. לפי הרשויות, מאחורי "אסחאב אל-יאמין" עומדים אנשי כוח קודס של משמרות המהפכה. הארגון קיבל אחריות על שבע תקיפות בממלכה, ובהן הצתת ארבעה אמבולנסים של ארגון "הצלה" בשכונת גולדרס גרין שבצפון לונדון ב-23 במרץ.

לפי הרשויות, זהו אינו מקרה מבודד. "אסחאב אל-יאמין" נקשר גם לשורה של פיגועים ונסיונות פיגוע נגד מוסדות יהודיים באירופה, בהם פיצוץ בכניסה לבית כנסת ברוטרדם, ניסיון פיגוע בבית ספר יהודי באמסטרדם ופיגוע בבית הכנסת בליאז' שבבלגיה. הצגת הזיקה הישירה בין הארגון לבין כוח קודס נועדה לחזק את הטענה שלפיה מדובר ברשת פעולה איראנית רחבה ולא ביוזמות מקומיות נפרדות.

שנה קשה במיוחד ליהודי בריטניה

ההכרזה מגיעה על רקע תקופה מתוחה במיוחד עבור יהודי בריטניה. בחודשים מרץ ואפריל דווח על סדרת הצתות נגד מוסדות יהודיים בגולדרס גרין, וב-2 באוקטובר 2025 נרצחו שני מתפללים יהודים בבית כנסת במנצ'סטר בידי מחבל שהזדהה עם דאעש, במהלך יום הכיפורים. במקביל נרשמו ב-2025 כ-3,700 תקריות אנטישמיות ברחבי הממלכה — מהנתונים הגבוהים שנמדדו שם.

לצד המהלך המשפטי, הממשלה כבר הציגה תוכנית חירום בהיקף של רבע מיליארד ליש"ט להגנה על הקהילות היהודיות. התוכנית כוללת תגבור של 500 שוטרים שיאבטחו בתי כנסת, בתי ספר ומרכזים קהילתיים במשך שלוש שנים. מבחינת לונדון, מדובר בשילוב של תגבור הגנה מקומית עם הרתעה כלפי הגורמים שמפעילים, מממנים או מכוונים את התקיפות.

המשמעות המדינית והעיתוי הפוליטי

מעבר להיבט הביטחוני, להחלטה יש גם משקל מדיני. בריטניה מצטרפת בכך לאיחוד האירופי, שכבר הכריז על משמרות המהפכה כארגון טרור בסוף ינואר. בעיתוי הנוכחי, זה גם אחד המהלכים האחרונים של סטארמר בתפקידו כראש ממשלה, ימים ספורים לפני עזיבתו הצפויה.

ההכרזה מסמנת הקשחה ברורה כלפי איראן בשאלת הפעילות החשאית והאלימה על אדמת בריטניה, ובמקביל מחדדת את עומק המשבר שחוות הקהילות היהודיות בממלכה. לפי נתונים שפורסמו באחרונה, כ-70% מיהודי בריטניה מדווחים כי הם נמנעים מהחצנת סממנים יהודיים, וב-2025 עלו לישראל יותר מ-800 יהודים מהממלכה — פי שניים לעומת 2023. כעת ממתינות ההכרזות לאישור הפרלמנט, שלאחריו יוכלו רשויות האכיפה להפעיל את הסמכויות הפליליות החדשות.