חקירת הונאה
בני זוג מבת ים נעצרו בחשד לעוקץ ביטוח

📌 בקיצור
- בני זוג מבת ים נעצרו בחשד להונאת עשרות קורבנות תוך התחזות לנציגי חברת ביטוח
- לפי המשטרה, עד כה נקשרו לפרשה 75 נפגעים, רובם מהחברה הערבית
- בית המשפט האריך את מעצרם של השניים עד 12 באוגוסט, והחקירה נמשכת
חקירה סמויה שניהלה המשטרה בחודשים האחרונים הפכה אתמול לגלויה, עם מעצרם של פריאל בן דוד וסהר שמואל אבוטבול, בני זוג מבת ים, בחשד שהפעילו שיטת הונאה שבמרכזה התחזות לנציגי חברת ביטוח. לפי החשד, השניים יצרו קשר עם קורבנות, מסרו להם פרטים אישיים כדי לבסס אמינות, שכנעו אותם כי ממתינים להם כספים מחברת ביטוח — ולאחר מכן גבו מהם אלפי שקלים בתמורה ל"טיפול" במשיכה.
במשטרה מייחסים לפרשה בשלב זה 75 קורבנות, רובם מהחברה הערבית. במהלך חיפוש שנערך עם המעצר תפסו החוקרים עשרה טלפונים, וההערכה היא שהמכשירים עשויים לסייע במיפוי מלא יותר של היקף הפעילות ואף להוביל לנפגעים נוספים.
כך, לפי החשד, פעלה השיטה
לפי החשד, בני הזוג פנו לקורבנות והציגו עצמם כנציגים של חברת ביטוח. במהלך השיחה, כך חושדת המשטרה, הם הציגו בפני האנשים מידע אישי שנמסר להם, ובכך חיזקו את הרושם שמדובר בפנייה לגיטימית. בהמשך נאמר לקורבנות כי עומדים לרשותם כספים שניתן למשוך, וכי השניים יוכלו לסייע בהשלמת ההליך.
בתמורה, כך על פי החשד, נדרש "שכר טרחה" שנע בין 2,000 ל-5,000 שקל, ובחלק מהמקרים הגיע גם ל-10,000 שקל. בנוסף התבקשו הקורבנות למסור קוד שמאפשר משיכת מזומן מכספומט ללא כרטיס. במשטרה חושדים כי באמצעות הקוד הזה נמשכו כספים מחשבונותיהם, ולאחר מכן נותק הקשר עם המתלוננים.
הטלפונים שנתפסו והחשד להיקף רחב יותר
אחד ממוקדי החקירה כעת הוא החומר שנתפס אצל החשודים. עשרת הטלפונים שנלקחו לבדיקה עשויים, לפי הערכת החוקרים, לשפוך אור על מספר הפונים, על שיטות יצירת הקשר ועל היקף הפרשה כולה. אם אכן יימצאו בהם תיעוד שיחות, רשימות או התכתבויות רלוונטיות, הם עשויים לחזק את החשדות הקיימים ולהרחיב את מעגל הנפגעים המוכר למשטרה.
לבן דוד מיוחסים חשדות לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, התחזות במטרה להונות, קשירת קשר לעשות פשע, פגיעה בפרטיות ועיבוד מידע אישי ממאגר ללא הרשאה. בנוסף מייחסת לה המשטרה גם חשד להחזקה או שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית. מהחקירה עולה כי במשטרה חושדים שבני הזוג פעלו יחד במסגרת אותה שיטת הונאה.
העימות בבית המשפט ובקשת ההגנה
בדיון בבית המשפט טענה נציגת המשטרה כי בן דוד שמרה בחקירתה על זכות השתיקה. אבוטבול, מנגד, הכחיש בחקירתו הראשונית את המיוחס לו. סנגורה של בן דוד, עו"ד איתי בן נון, מתח ביקורת על התנהלות השוטרים בזמן המעצר. לדבריו, נאמר למרשתו: "אם תשתפי פעולה, תצאי בזול, יש לך ילדים בבית, אנחנו יודעים על התינוק בן חצי שנה שלאחרונה עבר ניתוח בוולפסון".
עו"ד בן נון ביקש לשחרר את מרשתו למעצר בית בבית אביה, בין היתר לנוכח מצבו של התינוק. הוא טען עוד כי בן דוד לא הייתה זו שהגיעה לכספומטים וביצעה בפועל את משיכות הכסף. המשטרה ביקשה מצדה להאריך את מעצרה בתשעה ימים.
השופט זיוון אלימי קבע כי קיים חשד סביר נגד בן דוד, וכי שחרורה בשלב זה עלול לשבש את החקירה. בסיום הדיונים הורה בית המשפט להאריך את מעצרם של שני בני הזוג עד 12 באוגוסט. במקביל, ההגנה הודיעה כי בכוונתה להגיש ערר לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד בבקשה לשחרר את בן דוד ממעצר.
המשטרה ממשיכה כעת לבדוק את המכשירים שנתפסו ולאתר מתלוננים נוספים, לצד המשך גביית עדויות ובחינת הראיות שנאספו במסגרת החקירה.
עוד במשפט ופלילים

אישום ברצח בניהו רזי: שבעה נאשמים בפרשה
הפרקליטות הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים שני כתבי אישום נגד שבעה נאשמים בפרשת רצח בניהו רזי ופציעת חברו בנחלאות. לפי האישום, שישה מהם, בהם ארבעה קטינים, חברו יחד לתקוף את רזי לאחר עימות קודם, הצטיידו בכלי תקיפה והביאו למותו בדקירה בחזה; נאשמת נוספת מואשמת כי סייעה לחלק מהמעורבים להימלט.

אישום ברהט: רימון הושלך למתחם מגורים
כתב אישום הוגש בבית המשפט בבאר שבע נגד תושב רהט, המואשם בהשלכת רימון יד לעבר מתחם מגורים בעיר על רקע סכסוך בין משפחות. לפי האישום, הרימון התפוצץ לאחר שנזרק לתוך המתחם וגרם נזק לרכוש, בעוד בני המשפחה שהו באותה שעה בבתיהם.

11 ימים בלי סימן: תעלומת היעדרות אלדר דיין
חקירת היעדרותו של אלדר דיין, בן 23 מדימונה, הולכת ומסתעפת לאחר שרכב הקשור לאחד מחבריו אותר נטוש עם שמשה מנופצת וכתמי דם. במשטרה בוחנים כמה כיוונים, בהם חשד לשיבוש חקירה ואפשרות למעורבות באירוע פגע וברח, בעוד בני המשפחה מתמודדים עם שורת גרסאות סותרות וחוסר ודאות מתמשך.

בג"ץ דחה: אלון שמריז לא יוכר כחלל צה"ל
בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, דחה את עתירת משפחתו של אלון שמריז שביקשה להכיר בו כחלל צה"ל. השופטים קבעו כי למרות הכאב והמורכבות האנושית החריגה של המקרה, לא נמצאה עילה משפטית להתערב בהחלטת המדינה שלא להעניק את ההכרה המבוקשת.