מדע וחלל
נוצר: 13 ביולי 2026, 13:003 דק׳ קריאה
עדכון
מאומת

אזהרה סביבתית

מחקר: כימיקלים אסורים עדיין מזהמים את צפון אפריקה והמזרח התיכון

מפת המזרח הbanned-pbde-chemicals-pollution-middle-east-north-africaתיכון וצפון אפריקה לצד מולקולות PBDEs והמחשה של זיהום מתמשך בקרקע, באבק, במים ובפסולת.
אילוסטרציה: AIכימיקלים אסורים מסוג PBDEs עדיין מזהמים את המזרח התיכון וצפון אפריקה.

📌 בקיצור

  • חוקרים מאוניברסיטת שארג'ה בחנו את המשך הזיהום מתרכובות PBDEs באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה
  • החומרים שימשו במשך שנים כמעכבי בעירה במוצרי חשמל, כלי רכב, רהיטים וריפוד
  • לפי המחקר, גם אחרי הגבלות ואיסורים, השפעתם הסביבתית עדיין ניכרת

מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Environmental Research קובע כי כימיקלים אסורים או מוגבלים מסוג פוליברומינטד דיפניל את'רס, המוכרים כ-PBDEs, ממשיכים לסכן את בריאות הסביבה במדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה. את המחקר הובילו מדענים מאוניברסיטת שארג'ה, שביקשו להחזיר למוקד את שאלת ההתמודדות עם מזהמים ותיקים שנשארים בסביבה גם שנים לאחר שהשימוש בהם פחת.

חומרים שנועדו למנוע שריפות ונשארו בסביבה

PBDEs הם קבוצה של חומרים סינתטיים ששימשו במשך שנים כמעכבי בעירה במגוון רחב של מוצרים יומיומיים: מוצרי אלקטרוניקה, מכשירי חשמל ביתיים, כלי רכב, רהיטים וריפוד. השימוש הנרחב הפך אותם לחלק בלתי נפרד משרשרת הייצור התעשייתית, אך גם יצר פוטנציאל רחב לפיזור שלהם בסביבה לאורך זמן.

המאפיין המרכזי של חומרים כאלה הוא העמידות שלהם. גם כאשר הם יוצאים בהדרגה משימוש, הם אינם נעלמים במהירות. במקום זאת, הם עלולים להישאר בקרקע, באבק, במים ובפסולת של מוצרי צריכה, ולהמשיך להשפיע על מערכות אקולוגיות ועל איכות הסביבה. זו בדיוק הסיבה שהמחקר החדש מדגיש: איסור רגולטורי, חשוב ככל שיהיה, אינו מסיים בהכרח את הבעיה.

המזרח התיכון וצפון אפריקה במוקד הבדיקה

החוקרים מאוניברסיטת שארג'ה ממקדים את תשומת הלב באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, אזור שבו קצב העיור, הגידול בצריכת מוצרי חשמל והתרחבות השימוש בכלי רכב ובמוצרי בית מעצימים את שאלת הטיפול במזהמים תעשייתיים. לפי מסקנות המחקר, הימצאותם המתמשכת של PBDEs באזור מעידה על פער בין הפסקת השימוש בחומרים לבין היכולת להתמודד עם המורשת הסביבתית שהם הותירו.

המשמעות רחבה יותר משאלת חומר כימי מסוים. המחקר משקף את האתגר המוכר של מזהמים עמידים: הם חודרים למחזור החיים של מוצרים, מצטברים בפסולת וממשיכים לנוע בין אתרי ייצור, שימוש והשלכה. במציאות כזאת, הבעיה אינה מוגבלת רק למפעלים או לתעשייה, אלא נוגעת גם לניהול פסולת, למחזור, לפירוק ציוד ישן ולפיקוח סביבתי.

למה הממצא חשוב לרשויות ולציבור

החידוש המרכזי במחקר אינו בכך שהחומרים היו בשימוש בעבר, אלא בכך שהסיכון הסביבתי מהם לא נעלם. עבור רשויות סביבה ובריאות ציבור, מדובר בתזכורת לכך שמדיניות אפקטיבית חייבת לכלול לא רק הגבלות על שימוש עתידי, אלא גם טיפול במקורות זיהום קיימים, במיוחד במוצרים ישנים ובזרמי פסולת שממשיכים לשחרר חומרים מסוכנים.

במישור הציבורי, הממצאים מחזקים את ההבנה שפריטי צריכה יומיומיים — ממכשירי חשמל ועד רהיטים ורכב — עשויים להשאיר חותם סביבתי ארוך טווח הרבה מעבר לתקופת השימוש בהם. המחקר שפורסם כעת מציב מחדש את PBDEs במרכז הדיון על בטיחות כימית, רגולציה סביבתית וניהול פסולת באזור.

המאמר המדעי פורסם לאחרונה ב-Environmental Research, ובמרכזו הקריאה לבחון מחדש את היקף הזיהום המתמשך ואת הדרכים לצמצם את השפעתם של חומרים עמידים שכבר נמצאים במערכות הסביבתיות של האזור.

עוד במדע וחלל

מחקר: הגנים שקיבלנו עשויים לכוון את התפתחות הסרטן
הסבר
מאומת
מדע וחלל

מחקר: הגנים שקיבלנו עשויים לכוון את התפתחות הסרטן

מחקר חדש בעכברים מספק ראיות ישירות לכך שהמטען הגנטי התורשתי משפיע לא רק על הסיכון לסרטן, אלא גם על הדרך שבה גידולים מתפתחים אחרי נזק ל-DNA. החוקרים סבורים שהממצאים עשויים בעתיד לחדד הערכת סיכון, בדיקות סקר והתאמת טיפולים, אך מדגישים כי נדרש עוד מחקר כדי להבין עד כמה התמונה דומה בבני אדם.

מאת מערכת Poozאתמול4 דק׳ קריאה
מחקר קטן: אכילה בחלון קצר עשויה לסייע למוח
עדכון
מאומת
מדע וחלל

מחקר קטן: אכילה בחלון קצר עשויה לסייע למוח

ניסוי קליני קטן שנמשך חצי שנה מצא כי נשים מבוגרות עם עודף משקל או השמנה, שהגבילו את האכילה היומית לכ-8–9 שעות, הראו שיפור גדול יותר בחלק ממבחני החשיבה לעומת נשים שאכלו לאורך כ-12 שעות. שתי הקבוצות ירדו במשקל במידה דומה, נתון שמרמז כי לא רק כמות האוכל אלא גם מועד האכילה עשוי להשפיע על תפקוד קוגניטיבי בגיל מבוגר.

מאת מערכת Poozאתמול4 דק׳ קריאה
אחרי 241 ימים בחלל: האסטרונאוט כריס ויליאמס שב לכדור הארץ
עדכון
מאומת
מדע וחלל

אחרי 241 ימים בחלל: האסטרונאוט כריס ויליאמס שב לכדור הארץ

אסטרונאוט נאס"א כריס ויליאמס נחת בשלום בקזחסטן לאחר שמונה חודשי שהות בתחנת החלל הבינלאומית, לצד שני קוסמונאוטים מרוסיה. במהלך המשימה ביצע ניסויים מדעיים, שתי הליכות חלל ועבודה טכנית שנועדה לתמוך גם במחקר רפואי וגם בהיערכות למשימות מאוישות ארוכות לירח ולמאדים.

מאת מערכת Poozאתמול3 דק׳ קריאה
למה ליופיטר יש ארבעה ירחים ענקיים
הסבר
מאומת
מדע וחלל

למה ליופיטר יש ארבעה ירחים ענקיים

מחקר חדש מציע שההבדל בין מערכות הירחים של יופיטר ושבתאי נובע מהשדה המגנטי של כוכבי הלכת הצעירים. לפי המודל, ליופיטר היה שדה חזק שיצר אזור פנימי מוגן בדיסקה שממנה נולדו הירחים, בעוד ששבתאי לא נהנה מהגנה דומה ולכן נותר עם טיטאן כירח הדומיננטי היחיד.

מאת מערכת Poozאתמול4 דק׳ קריאה

תגובות