אזהרה סביבתית
מחקר: כימיקלים אסורים עדיין מזהמים את צפון אפריקה והמזרח התיכון
📌 בקיצור
- חוקרים מאוניברסיטת שארג'ה בחנו את המשך הזיהום מתרכובות PBDEs באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה
- החומרים שימשו במשך שנים כמעכבי בעירה במוצרי חשמל, כלי רכב, רהיטים וריפוד
- לפי המחקר, גם אחרי הגבלות ואיסורים, השפעתם הסביבתית עדיין ניכרת
מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Environmental Research קובע כי כימיקלים אסורים או מוגבלים מסוג פוליברומינטד דיפניל את'רס, המוכרים כ-PBDEs, ממשיכים לסכן את בריאות הסביבה במדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה. את המחקר הובילו מדענים מאוניברסיטת שארג'ה, שביקשו להחזיר למוקד את שאלת ההתמודדות עם מזהמים ותיקים שנשארים בסביבה גם שנים לאחר שהשימוש בהם פחת.
חומרים שנועדו למנוע שריפות ונשארו בסביבה
PBDEs הם קבוצה של חומרים סינתטיים ששימשו במשך שנים כמעכבי בעירה במגוון רחב של מוצרים יומיומיים: מוצרי אלקטרוניקה, מכשירי חשמל ביתיים, כלי רכב, רהיטים וריפוד. השימוש הנרחב הפך אותם לחלק בלתי נפרד משרשרת הייצור התעשייתית, אך גם יצר פוטנציאל רחב לפיזור שלהם בסביבה לאורך זמן.
המאפיין המרכזי של חומרים כאלה הוא העמידות שלהם. גם כאשר הם יוצאים בהדרגה משימוש, הם אינם נעלמים במהירות. במקום זאת, הם עלולים להישאר בקרקע, באבק, במים ובפסולת של מוצרי צריכה, ולהמשיך להשפיע על מערכות אקולוגיות ועל איכות הסביבה. זו בדיוק הסיבה שהמחקר החדש מדגיש: איסור רגולטורי, חשוב ככל שיהיה, אינו מסיים בהכרח את הבעיה.
המזרח התיכון וצפון אפריקה במוקד הבדיקה
החוקרים מאוניברסיטת שארג'ה ממקדים את תשומת הלב באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, אזור שבו קצב העיור, הגידול בצריכת מוצרי חשמל והתרחבות השימוש בכלי רכב ובמוצרי בית מעצימים את שאלת הטיפול במזהמים תעשייתיים. לפי מסקנות המחקר, הימצאותם המתמשכת של PBDEs באזור מעידה על פער בין הפסקת השימוש בחומרים לבין היכולת להתמודד עם המורשת הסביבתית שהם הותירו.
המשמעות רחבה יותר משאלת חומר כימי מסוים. המחקר משקף את האתגר המוכר של מזהמים עמידים: הם חודרים למחזור החיים של מוצרים, מצטברים בפסולת וממשיכים לנוע בין אתרי ייצור, שימוש והשלכה. במציאות כזאת, הבעיה אינה מוגבלת רק למפעלים או לתעשייה, אלא נוגעת גם לניהול פסולת, למחזור, לפירוק ציוד ישן ולפיקוח סביבתי.
למה הממצא חשוב לרשויות ולציבור
החידוש המרכזי במחקר אינו בכך שהחומרים היו בשימוש בעבר, אלא בכך שהסיכון הסביבתי מהם לא נעלם. עבור רשויות סביבה ובריאות ציבור, מדובר בתזכורת לכך שמדיניות אפקטיבית חייבת לכלול לא רק הגבלות על שימוש עתידי, אלא גם טיפול במקורות זיהום קיימים, במיוחד במוצרים ישנים ובזרמי פסולת שממשיכים לשחרר חומרים מסוכנים.
במישור הציבורי, הממצאים מחזקים את ההבנה שפריטי צריכה יומיומיים — ממכשירי חשמל ועד רהיטים ורכב — עשויים להשאיר חותם סביבתי ארוך טווח הרבה מעבר לתקופת השימוש בהם. המחקר שפורסם כעת מציב מחדש את PBDEs במרכז הדיון על בטיחות כימית, רגולציה סביבתית וניהול פסולת באזור.
המאמר המדעי פורסם לאחרונה ב-Environmental Research, ובמרכזו הקריאה לבחון מחדש את היקף הזיהום המתמשך ואת הדרכים לצמצם את השפעתם של חומרים עמידים שכבר נמצאים במערכות הסביבתיות של האזור.
עוד במדע וחלל
טלסקופ רומן שוגר בהצלחה — עם שדה ראייה רחב לפחות פי 100 מהאבל
טלסקופ החלל ננסי גרייס רומן של נאס״א שוגר בהצלחה והחל במסע של כשלושה חודשים לנקודת L2, במרחק כ־1.5 מיליון ק״מ מכדור הארץ. לאחר השלמת הבדיקות והכיולים הוא צפוי לסרוק אזורים עצומים ביקום, לחקור חומר אפל ואנרגיה אפלה ולהדגים טכנולוגיה לצילום ישיר של כוכבי לכת רחוקים.
מחקר: פערי גאות של כמעט מטר באותו מפרץ
מחקר חדש מצביע על כך שגם בתוך אותו מפרץ עצמו, מפלס הגאות אינו אחיד ויכול להשתנות בעשרות סנטימטרים עד כמעט מטר בין חוף לחוף. הממצאים, שהתבססו על עשרות שנים של צילומי לוויין, מאפשרים לראשונה למדוד את תנועת הים בקנה מידה מקומי מאוד ולחדד את ההבנה של דפוסי הגאות לאורך החוף.
מחקר: 3 דקות ספרינטים שינו את הדם
מחקר חדש מצא כי פרצי מאמץ קצרים ועצימים יצרו תגובה ביולוגית חריפה ומיידית בהרכב הדם, גדולה בהרבה מזו שנרשמה לאחר אימון מתון וממושך. החוקרים זיהו שינויים בחלבונים ובמטבוליטים שנקשרו גם לסיכון נמוך יותר להשמנה, סוכרת מסוג 2 והפרעות מטבוליות נוספות.
החלל משנה גם את הדרך שבה בולעים
שהייה בחלל עשויה להשפיע לא רק על השרירים, העצמות ושיווי המשקל של אסטרונאוטים, אלא גם על פעולות יומיומיות בסיסיות כמו בליעה, אכילה ושתייה. השינויים הללו קשורים, בין השאר, לתחושת גודש בפנים, להיחלשות מסוימת של חוש הטעם ולתנאי מיקרו-כבידה שמשנים את האופן שבו הגוף מתמודד עם מזון ונוזלים.