צל המלחמה
אוסטריה שוקלת להאריך את השירות הצבאי לתשעה חודשים
📌 בקיצור
- ממשלת אוסטריה מתכננת להאריך את שירות החובה משישה לתשעה חודשים
- בווינה מסבירים שהמלחמה באוקראינה והאיומים החדשים מחייבים התאמה של הצבא
- הרפורמה כוללת גם מודל מילואים חדש והעלאת התגמול למשרתים
ממשלת הקואליציה של אוסטריה הודיעה ביום שני כי היא מבקשת להאריך את שירות החובה הצבאי משישה לתשעה חודשים, בניסיון להתאים את הצבא למציאות הביטחונית החדשה שנוצרה באירופה מאז פרוץ המלחמה באוקראינה. המהלך הוא חלק מתוכנית רחבה יותר לחיזוק הכוחות המזוינים, שנחשבו במשך שנים לכאלה שאינם ערוכים להתמודד עם מתקפה חיצונית משמעותית.
ממדינה ניטרלית לכוננות גבוהה יותר
אוסטריה, שמקפידה על מעמד של ניטרליות, הפעילה במשך עשרות שנים צבא שתפקידו היה במידה רבה סיוע אזרחי: עזרה בשיטפונות, שריפות יער ואסונות טבע, לצד משימות כמו סיורי גבול לבלימת הגירה בלתי חוקית. אלא שבווינה סבורים כעת כי התפיסה הזאת כבר אינה מספיקה.
קנצלר אוסטריה, כריסטיאן שטוקר, אמר במסיבת עיתונאים שנערכה בבסיס צבאי סמוך לזלצבורג כי "תנאי הביטחון השתנו מן היסוד בשנים, בחודשים ובשבועות האחרונים". לדבריו, "החלום על שלום מתמשך באירופה התנפץ לכל המאוחר עם מלחמת התוקפנות הרוסית נגד אוקראינה".
שטוקר הוסיף כי לצד איום צבאי קלאסי, אירופה ניצבת גם מול איומים חדשים ובהם מתקפות היברידיות ולוחמת סייבר. לדבריו, ההתפתחויות הללו מחייבות את אוסטריה "לקחת אחריות רבה יותר על היכולות העצמאיות שלה ועל הגנת האוכלוסייה".
שירות ארוך יותר, מילואים פעילים יותר
כיום צעירים אוסטרים, בדרך כלל סביב גיל 18, יכולים לבחור בין שירות צבאי לבין שירות אזרחי חלופי הנמשך תשעה חודשים. המסלול האזרחי כולל לרוב עבודה בגופים כמו שירותי אמבולנסים, בתי אבות ומוסדות רווחה.
לפי התוכנית החדשה, השירות הצבאי יתארך לשלושה חודשים נוספים וישתווה כמעט לאורך המסלול האזרחי. במקביל, הממשלה מבקשת לאפשר גם הארכה וולונטרית של השירות האזרחי בחודשיים.
צעד נוסף ברפורמה הוא מעבר למודל מילואים מחייב יותר. לפי המתווה שמקדמת הממשלה, מי שישלימו את שירותם הסדיר יידרשו לבצע גם אימוני המשך במהלך עשר השנים שלאחר מכן. הכוונה היא לייצר מסגרת שתשמר כשירות לאורך זמן, ולא להסתפק בתקופת חובה קצרה בלבד.
הטבות למתגייסים והאתגר הפוליטי
כדי להפוך את השירות הצבאי לאטרקטיבי יותר, הממשלה מתכננת שורת הטבות. בין היתר מדובר בימי חופשה ובהעלאה משמעותית של התשלום החודשי למשרתים, עד לרמה של כ-1,000 אירו בחודש — כמעט כפול מהתגמול הנוכחי.
עם זאת, הדרך ליישום עוד ארוכה. השינויים מחייבים חקיקה ברוב של שני שלישים בפרלמנט, ולשם כך הקואליציה תזדקק לתמיכת האופוזיציה — בין אם מצד מפלגת הירוקים ובין אם מצד מפלגת החירות מהימין הקיצוני. בשלב זה, השיחות עם אותן מפלגות טרם החלו.
הרקע הרחב חשוב להבנת המהלך: אוסטריה מוקפת בשמונה מדינות, ורק שתיים מהן — שווייץ וליכטנשטיין — אינן חברות בנאט"ו. שאר שכנותיה, ובהן גרמניה, איטליה, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה וסלובניה, שייכות לברית הצפון-אטלנטית. בתוך המרחב הזה, וינה מנסה כעת לעדכן את תפיסת הביטחון שלה, מבלי לוותר על הניטרליות הרשמית שעליה ביססה את מדיניותה במשך עשורים.
בשלב זה הממשלה הציגה את הכיוון ואת עקרונות הרפורמה, אך אישור סופי של הארכת השירות ושל מודל המילואים החדש יהיה תלוי בהשגת הרוב הנדרש בפרלמנט.
עוד בחדשות חוץ
ברוב 5–4: העליון בארה״ב התיר להמשיך בבניית אולם הבית הלבן של טראמפ
בית המשפט העליון בארה"ב התיר לנשיא דונלד טראמפ להמשיך בעבודות להקמת אולם אירועים חדש בבית הלבן, בזמן שההליך המשפטי נגד המיזם נמשך. ההכרעה הזמנית נשענה בעיקר על ספקות של רוב השופטים בשאלה אם הגוף העותר רשאי בכלל לנהל את התביעה, ולא על הכרעה עקרונית בסמכות הנשיא לבנות ללא אישור הקונגרס.
ארה״ב תקפה משגרי טילים באיראן; טהרן ירתה לעבר בסיס בירדן
ארצות הברית תקפה הלילה מטרות איראניות באי לאראק שבמיצר הורמוז, ואיראן השיבה בירי לעבר בסיסים אמריקניים בירדן, לפי הודעות רשמיות משני הצדדים. ההתפתחות מסמנת חידוש ישיר של העימות לאחר שבועות של הפוגה יחסית, על רקע המאבק על השליטה בתנועת הספנות באחד מנתיבי האנרגיה הרגישים בעולם.
לפחות 37 נהרגו לאחר שתקיפה רוסית פגעה במחסן תחמושת ליד קייב
מתקפה רוסית במחוז בוצ'ה, סמוך לקייב, גבתה את חייהם של לפחות 27 בני אדם והובילה לעשרות פצועים ולפינוי נרחב של תושבים. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר כי מחסן שנפגע הוביל לפיצוץ נוסף, והודיע על פתיחת הליכים פליליים בחשד לרשלנות באחסון תחמושת סמוך לאזורי מגורים.
אסון בגבול נפאל–טיבט: לפחות 469 נהרגו, כאלף נעדרים
שיטפונות בזק ומפולות ענק בגבול נפאל-טיבט הותירו אחריהם הרס נרחב, עם מאות הרוגים ומספר גדול עוד יותר של נעדרים. לצד החיפושים אחר נפגעים, מדענים ורשויות בוחנים כעת אם קריסת קרחון היא שפתחה את שרשרת האירועים, ומתריעים מפני סכנת הצפה נוספת בימים הקרובים.