מאחורי הקלעים
מגעים מתקדמים לפתיחת מצר הורמוז כבר היום

📌 בקיצור
- ארה"ב, איראן ועומאן מקדמות הסכם זמני לחידוש התנועה במצר הורמוז
- המתווה המסתמן כולל חלוקת נתיבי שיט זמנית ופינוי מוקשים בתוך 30 יום
- ברקע: ניסיון לייצב את הפסקת האש ולחדש את המגעים על הסכם גרעין
מה ידוע כרגע
מגעים אינטנסיביים מתנהלים בין ארה"ב, איראן ועומאן בניסיון להגיע להסדר ביניים שיאפשר לפתוח מחדש את מצר הורמוז לתנועת כלי שיט. לפי בכיר אמריקני ושני מקורות באזור, ההבנות התקדמו עד כדי אפשרות להכרזה כבר היום, לאחר שבהנהגה האיראנית הושלם ביום שלישי הליך האישור הפנימי למתווה.
לפי הפרטים שנמסרו, ההסדר אמור לחול ל-60 יום עם אפשרות להארכה. בתקופה הזאת ספינות שנכנסות למפרץ יעברו בנתיב צפוני בתוך המים הטריטוריאליים של איראן, ואילו ספינות שיוצאות לכיוון הים הערבי יפליגו בנתיב דרומי בתוך המים הטריטוריאליים של עומאן, בתיאום עם טהרן. עוד נאמר כי בשלב הזה לא ייגבו דמי מעבר או אגרות.
במקביל, הצדדים אמורים לפעול לפינוי מוקשים ימיים מהנתיב המרכזי בתוך 30 יום. לאחר פינויו, הכוונה היא להחזיר את התנועה הדו-כיוונית במסלול המרכזי במסגרת הסדר קבוע יותר, שעליו צפויות איראן ועומאן לנהל משא ומתן בהמשך.
המשמעות של המהלך רחבה בהרבה מסוגיית השיט בלבד. מצר הורמוז הוא עורק חיוני לשוק האנרגיה העולמי, וכל שיבוש בו משפיע מיד על מחירי הנפט, על הובלה ימית ועל היציבות האזורית. לכן, כל הסכם שיחזיר לשגרה גם חלקית את התנועה במצר נתפס כמהלך בעל חשיבות אסטרטגית, לא רק למדינות המפרץ אלא גם לארה"ב, לאירופה ולשווקים בעולם.
ציר האירועים
בימים האחרונים הגביר הבית הלבן את מעורבותו הישירה במגעים. כמה שיחות התקיימו בין שליחו של הנשיא דונלד טראמפ, סטיב וויטקוף, שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י ושר החוץ של עומאן בדר אל-בוסעידי. לצד השלישייה הזאת השתתפו במאמצי התיווך גם גורמים מקטאר, פקיסטן וסעודיה, בניסיון לייצר נוסחה שתהיה מקובלת על כל הצדדים.
לפי גורמים אמריקניים ואזוריים, עראקצ'י נתן בסוף השבוע הסכמה עקרונית למתווה, אך באיראן נדרש גם אישור של ההנהגה הבכירה ושל המועצה העליונה לביטחון לאומי. ביום שלישי, כך נמסר, הושלם הליך האישור הזה.
ברקע למהלך עומד גם שיקול צבאי-מדיני אמריקני. לפי אותו בכיר אמריקני, טראמפ החליט בשבת שלא להוציא לפועל בשלב זה איום על תקיפות נרחבות נגד איראן, כדי להשאיר פתח למיצוי המאמצים הדיפלומטיים. עם זאת, בממשל הבהירו כי אם לא תושג פריצת דרך בקרוב, האפשרות של תקיפות משמעותיות לא ירדה מהפרק.
הזהירות האמריקנית נובעת גם מניסיון טרי: לפני כשלושה שבועות סברו בוושינגטון, בעומאן ובקרב המתווכים כי הושגו הבנות עם טהרן, אך בהמשך חודשו תקיפות נגד כלי שיט. ההתפתחות הזאת הובילה כשבועיים של עימותים והגבירה את החשש מהידרדרות למלחמה רחבה יותר באזור.
מה עדיין לא ברור
למרות ההתקדמות, יש עדיין כמה נקודות שלא הובהרו בפומבי. לא פורסם נוסח רשמי של ההסכם, ולא ברור מה יהיו מנגנוני הפיקוח והאכיפה במקרה של הפרות. גם מידת המחויבות המעשית של איראן להסדר, במיוחד נוכח הכישלון של הבנות קודמות, עדיין נבחנת בזהירות על ידי האמריקנים והמתווכים.
לא ברור גם כיצד ינוסח הקשר בין פתיחת המצר לבין חידוש הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן, ומה יהיה לוח הזמנים המדויק לחזרה לשולחן המשא ומתן בנושא הגרעין. לפי הגורמים המעורבים, ההסדר הנוכחי אמור לשמש גשר בין הרגעת השטח לבין ניסיון רחב יותר לייצב את היחסים ולמנוע הסלמה נוספת בזירה האזורית.
עוד בחדשות חוץ

הרצוג מחק את רישומו הפלילי של אלאור אזריה
נשיא המדינה יצחק הרצוג קיצר את תקופת המחיקה שנותרה ברישום הפלילי של אלאור אזריה, החייל שהורשע בהריגה לאחר שירה למוות בפלסטיני פצוע בחברון ב-2016. ההחלטה התקבלה חרף התנגדות צה"ל, והציתה מחדש מחלוקת ציבורית ומשפטית סביב אחד המקרים המטלטלים של העשור האחרון.

ערוץ צרפתי הסיר סרט שהציג הדמיית תקיפה גרעינית בתל אביב
ערוץ הטלוויזיה הצרפתי RMC Découverte הוריד סרט תיעודי על עתיד החימוש הצרפתי, לאחר שהתברר כי קטע הדמיה ששולב בו הציג את תל אביב כיעד לתקיפה גרעינית. הערוץ התנצל, השעה שידורים נוספים והודיע כי יפרסם גרסה מתוקנת ללא הקטע שעורר את הסערה.

סעודיה סגרה צינור נפט מרכזי אחרי מתקפת כטב"מים
סעודיה הודיעה על סגירת קו הצינור מזרח-מערב, אחד מעורקי האנרגיה החשובים שלה, לאחר מתקפת כטב"מים שמקורה בעיראק. המהלך מגיע על רקע החרפה בזירה האזורית, התקדמות החות'ים בתימן ולחץ גובר על נתיבי השיט והנפט במזרח התיכון, שכבר דוחף את מחירי האנרגיה כלפי מעלה.

ברוב 5–4: העליון בארה״ב התיר להמשיך בבניית אולם הבית הלבן של טראמפ
בית המשפט העליון בארה"ב התיר לנשיא דונלד טראמפ להמשיך בעבודות להקמת אולם אירועים חדש בבית הלבן, בזמן שההליך המשפטי נגד המיזם נמשך. ההכרעה הזמנית נשענה בעיקר על ספקות של רוב השופטים בשאלה אם הגוף העותר רשאי בכלל לנהל את התביעה, ולא על הכרעה עקרונית בסמכות הנשיא לבנות ללא אישור הקונגרס.