זלנסקי: העברנו לארה״ב הצעות לסיום המלחמה

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע ביום שלישי כי קייב העבירה לארצות הברית שורת הצעות חדשות שמטרתן לקדם את סיום המלחמה עם רוסיה, שנמשכת זה יותר מארבע שנים. בהודעת הווידאו הלילית שלו אמר זלנסקי כי אוקראינה מצפה לסיוע אמריקאי הן בחיזוק יכולות ההגנה, ובעיקר ההגנה האווירית, והן בהפעלת לחץ מדיני על מוסקבה כדי להביא אותה, כלשונו, להתכונן לסיום המלחמה במקום להאריך אותה.

זלנסקי לא פירט מה כוללות ההצעות שהועברו לוושינגטון, אך העיתוי של ההודעה בולט: בשני הצדדים, גם באוקראינה וגם ברוסיה, נשמעו בימים האחרונים רמזים לכך שנציגים אמריקאים עשויים להגיע בקרוב לשתי המדינות. האפשרות לביקורים כאלה נתפסת כחלק ממאמץ אמריקאי לבחון אם ניתן להניע מחדש את המסלול המדיני, לאחר חודשים ארוכים של קיפאון.

המאמץ המדיני נתקע, וקייב מחפשת מנוף אמריקאי

השיחות על סיום הפלישה הרוסית, שהחלה ב-2022, התקדמו באיטיות רבה ונבלמו כמעט לחלוטין בחודשים האחרונים. בקייב ממשיכים לדרוש הפסקת אש לאחר שנות לחימה ממושכות, אך מוסקבה מציבה תנאים רחבים בהרבה. ברוסיה אומרים כי הם מעוניינים בהסדר, אך מתנים אותו בוויתור אוקראיני מלא על ארבעה מחוזות שרוסיה טוענת לבעלות עליהם, וכן בפתרון מה שהיא מגדירה כ"שורשי הסכסוך".

מבחינת אוקראינה, זו נוסחה שמקשה מאוד על התקדמות ממשית. לכן, המסר של זלנסקי מופנה במידה רבה לארצות הברית: לא רק כמתווכת אפשרית, אלא גם כגורם שיכול לשפר את מצבה של אוקראינה בשטח באמצעות מערכות הגנה אווירית וסיוע צבאי נוסף. בשבועות האחרונים חזרה קייב שוב ושוב על הטענה שהגנה אווירית יעילה יותר היא צורך דחוף, על רקע מתקפות רוסיות מתמשכות.

האזהרה של זלנסקי: בחירות ברוסיה ככיסוי לגיוס נוסף

בנאומו הלילי זלנסקי הקדיש חלק נרחב גם להתנהלות הפנימית של רוסיה. לדבריו, הקרמלין מתכונן להשתמש בבחירות לפרלמנט הרוסי, שאמורות להיערך בחודש הבא, כתשתית פוליטית לגיוס גדול נוסף. "הם נערכים לגיוס בסתיו, מיד אחרי חיקוי הבחירות לפרלמנט", אמר, וטען כי המהלך נועד ליצור מראית עין של תמיכה ציבורית במלחמה.

זלנסקי הוסיף כי לאחר מה שכינה "בחירות מדומות", נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מתכנן, לדבריו, גיוס מהיר נוסף של כמה מאות אלפי רוסים עד סוף השנה, ובהמשך מספר דומה גם בשנה הבאה. מדובר בטענה משמעותית, משום שגיוס רחב נוסף ברוסיה עשוי להעיד על ציפייה למערכה ממושכת ולא על נכונות ממשית להתפשר.

מנגד, גורמים רשמיים במוסקבה כבר דחו בעבר הערכות שלפיהן נדרש גיוס נוסף, וטענו שאין בכך צורך. גם כאן, הפער בין עמדות הצדדים ממחיש עד כמה רחוק עדיין הסכם אפשרי, גם אם מתנהלות מאחורי הקלעים שיחות ומגעים.

במקביל: וושינגטון הודיעה על שחרור אזרח אמריקאי מרוסיה

לצד ההתפתחויות בזירה האוקראינית, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע באותו יום כי רוסיה שחררה את רוברט גילמן, איש המארינס האמריקאי לשעבר, לאחר ארבע שנים במעצר. טראמפ אמר כי פוטין הסכים לשחררו "מטעמים הומניטריים" וכי ארצות הברית לא שחררה אסירים בתמורה.

גילמן, בן 32, נעצר ברוסיה בינואר 2022 בעקבות עימות נטען עם שוטר, ובהמשך הוגדר בוושינגטון כמי שמוחזק שלא כדין. בארצות הברית הופעל לחץ ממושך לשחרורו כדי שיוכל לקבל טיפול רפואי, ובכירים אמריקאים אמרו כי במהלך הטיסה חזרה הוא יעבור הערכה רפואית בטרם יועבר למרכז שיקום בסן אנטוניו, טקסס.

במישור הרחב יותר, שתי ההתפתחויות – המסר של זלנסקי לוושינגטון ושחרורו של גילמן ממעצר ברוסיה – ממחישות את המעורבות האמריקאית הכפולה: גם בניסיון להשפיע על מסלול המלחמה באוקראינה, וגם בניהול ערוץ ישיר מול הקרמלין בסוגיות הומניטריות ודיפלומטיות.