פיילוט הלוחמות בחי״ר ניוד תקוע חודשים לפני פתיחתו

התוכנית של צה״ל לפתוח מחדש את פיילוט שילוב הנשים בחי״ר ניוד עדיין תקועה, אף שהיעד שנקבע הוא נובמבר 2026. לפי צה״ל, עבודת המטה בנושא טרם הושלמה, והמיונים למלש"ביות — שנמסר בעבר כי יחלו כבר בפברואר 2026 — עדיין לא יצאו לדרך. העיכוב מגיע אחרי שהפיילוט הראשון, שנפתח בנובמבר 2024, הופסק באמצע ההכשרה בהחלטת הרמטכ״ל.

באותו מחזור ראשון שובצו 30 מלש"ביות למסלול הכשרה בבא"ח צנחנים, ללא מיון מוקדם וללא מסלול ייעודי נפרד. הן עברו הכשרה לרובאי 07 בפלוגה מקבילה ללוחמי הצנחנים, ובמשך חודשים התאמנו לצד מסגרות קרביות סדירות. אלא שכעבור כארבעה חודשי הכשרה התברר לרבות מהן שהן מתקשות לעמוד במבחני הכושר הנדרשים, וחודש וחצי לפני סיום המסלול נמסר להן כי הפיילוט נעצר.

העצירה הראשונה: מקצועית גבוהה, גופנית בעייתית

בהחלטת הרמטכ"ל מ-29 במאי 2025 נכתב כי ממצאי סגל ההכשרה וגורמי המקצוע הצביעו על תמונה מעורבת. לדבריו, הישגי החיילות בתחומים המקצועיים היו גבוהים מאוד ודומים לאלה של לוחמים גברים בהכשרות דומות. לצד זאת, נקבע כי בתחום הכושר הקרבי והגופני, המשתתפות שנותרו במסלול אינן צפויות להשלים בהצלחה את מלוא התכנים הנדרשים להסמכה.

עוד צוין בהחלטה כי הוצגו נתונים רפואיים בנוגע ל"סיכון הבריאותי האפשרי" שבהמשך ההכשרה, בין השאר בשל העלאת העומס הצפויה בשלבים המתקדמים. על בסיס הממצאים הללו הוחלט לעצור את ההתנסות, אך במקביל להנחות על תכנון פיילוט חדש ומותאם ללוחמות בשנה שלאחר מכן.

החיילות שפוזרו מאז לתפקידי לחימה אחרים או להדרכה מתארות חוויה מורכבת: מצד אחד אכזבה עמוקה מהפסקת המסלול, ומצד שני תחושה שהרעיון עצמו לא מוצה. ל', שלקחה חלק בפיילוט הראשון, סיפרה כי הגיוס החל בתוך אי-ודאות גדולה. לדבריה, המועמדות עודכנו על המסלול בשיחת זום, אך לא קיבלו תמונה מלאה על אופיו ועל הדרישות המדויקות. "היה ערפל", אמרה, ותיארה הכשרה שנעשתה "הכול איתם, אבל במקביל" — סמוך ליחידות הצנחנים, אך בלי התאמה מספקת.

טענת המשתתפות: הכשל לא היה בעצם השילוב

לדברי משתתפות בפיילוט, אחת הבעיות המרכזיות הייתה היעדר תהליך מיון מוקדם ובניית תוכנית ייעודית לנשים. ל' טענה כי אילו צה"ל היה בונה את ההתנסות באופן סדור יותר, עם פרק הכנה ארוך יותר והתאמת עומסים, ניתן היה להביא את המועמדות לרמה הנדרשת. לדבריה, ההבדלים הפיזיולוגיים בין נשים לגברים לא קיבלו מענה מספק, וההשוואה הישירה לאותה מסגרת אימונים פעלה לרעת הפיילוט.

נ', ששירתה גם היא באותו מחזור וכיום משרתת כלוחמת ביחידה מעורבת, אמרה כי האמינה מהרגע הראשון שיש צורך מבצעי אמיתי במהלך, גם על רקע מצוקת כוח האדם בצה"ל. לטענתה, הבעיה לא הייתה בעצם התאמתן של נשים לתפקיד, אלא בדרישה לבצע בדיוק את אותה הכשרה, באותו קצב ובאותו סרגל מאמצים. "בהכשרה כבר הבינו שזה לא ריאלי וצריך להתאים לנו סרגל מאמצים", אמרה.

הלקחים שעל הפרק: מיון, כושר, תזונה ופיזור עומסים

בדיונים שנערכו מאז עלה כי הפיילוט הבא אמור להיות שונה בכמה נקודות יסוד: מיון מוקדם של מועמדות מתאימות, שיפור הכושר הגופני עוד לפני הגיוס, בחינה של הארכת המסלול כדי לפזר עומסים, ומעטפת רחבה יותר שתכלול גם התאמות תזונתיות ופיזיולוגיות. מדובר בשינוי תפיסה: לא עוד ניסיון להציב את המתגייסות במסלול קיים כמעט ללא שינוי, אלא לבנות מתווה שמותאם מראש לדרישות התפקיד ולמאפייני המשרתות.

אלא שכעת מתברר כי למרות ההצהרות, התהליך טרם הבשיל. מיונים עדיין לא נערכו, והצעירות שמבקשות להיכלל בפיילוט נשארות באי-ודאות. אחת מהן היא טליה, בת 19 מטל שחר, בוגרת מכינת "חמש אצבעות", שקיבלה שיבוץ לחי"ר גבולות לסוף יולי 2026 ופנתה למפקד מיטב בבקשה לדחות את גיוסה לנובמבר כדי לנסות להשתלב בפיילוט. במכתבה כתבה כי מאז גיל 16 היא מכוונת לשירות כזה, מתאמנת בכושר קרבי ובונה את עצמה פיזית ומנטלית לקראת תפקיד לוחמת בתחום הניוד.

גם בג״ץ ברקע: להמשיך את התהליך

הסוגיה אינה מתנהלת רק בתוך צה"ל. במסגרת עתירה לבג"ץ בנושא שילוב נשים ביחידות לוחמות, התייחסו גם לפיילוט העתידי. אחת השופטות ציינה כי בדרך כלל אין די בהתנסות אחת שלא הצליחה כדי להסיק מסקנות סופיות, והביעה עמדה שלפיה על הצבא להמשיך ולהתמיד בתהליך. עו"ד ינור ברטנטל, המייצג את העותרות, מסר כי בג"ץ כבר קבע שחלה על צה"ל חובה לאפשר לנשים הזדמנות שווה לתפקידי לחימה, כל עוד אין מניעה מקצועית אמיתית הנובעת ממהות התפקיד.

מצה"ל נמסר כי ההתנסות בחי"ר ניוד עדיין נמצאת בעבודת מטה. עוד נמסר כי פתיחת מסלולי לחימה נוספים לנשים בשנים האחרונות הובילה לעלייה משמעותית בגיוס ולחיזוק המערך הלוחם, וכי ההחלטות בנושא מתקבלות לפי תוכנית סדורה, לקחים מקצועיים, צרכים מבצעיים ויכולת מימוש. לפי ההודעה, הרמטכ"ל הנחה את הגורמים הרלוונטיים לתכנן את המשך ההתנסויות עוד לפני פסיקת בג"ץ האחרונה בנושא.