אוקראינה: רחפן זול השמיד משגר בוק רוסי

התמונה הגדולה

שירות משמר הגבול של אוקראינה הודיע כי יחידת "פניקס" שבפיקודו פגעה והשמידה משגר נ"מ רוסי מדגם בוק-M3 באמצעות רחפן FPV, שמחירו מסתכם, לדבריו, בכמה אלפי דולרים בלבד. מבחינת אוקראינה, לא מדובר רק בעוד פגיעה טקטית בשדה הקרב, אלא בדוגמה בולטת לאסטרטגיה רחבה יותר: שימוש בכלים זולים, זמינים וחד-פעמיים יחסית כדי לשחוק מערכות יקרות ומורכבות של הצבא הרוסי.

הבוק-M3 נחשב לאחד הנכסים החשובים במערך ההגנה האווירית של רוסיה. זהו הדור החדש של משפחת הבוק, שנכנס לשירות ב-2016, וממוקם בשכבת הביניים של ההגנה האווירית הרוסית — מעל מערכות קצרות טווח כמו פנציר ותור, ומתחת למערכות ארוכות טווח כמו S-300 ו-S-400. לכן, כל פגיעה בו נושאת משמעות רחבה יותר מהשמדת כלי בודד: היא מכבידה על היכולת הרוסית להגן על כוחות, תשתיות ונתיבי תנועה מפני תקיפות מהאוויר.

הטענה המרכזית

הטענה האנליטית שעולה מן האירוע היא שמלחמת ההתשה בין אוקראינה לרוסיה משנה את מאזן העלות-תועלת בשדה הקרב. כאשר רחפן זול יחסית מסוגל להשמיד מערכת שמחירה מוערך בעשרות מיליוני דולרים, לא מדובר רק בהפסד חומרי נקודתי, אלא בשחיקה של היגיון ההפעלה של מערכות יקרות. באוקראינה מנסים כבר תקופה ארוכה לאתר חלונות פגיעוּת כאלה — במיוחד בזמן תנועה, פריסה מחדש או מעבר של מערכות הגנה אווירית לעבר החזית.

לפי הודעת משמר הגבול האוקראיני, המשגר נפגע בזמן שהיה בתנועה וללא הסוואה. זו נקודה חשובה: מערכות נ"מ נחשבות פגיעות יותר בעת העתקת מיקום, משום שבשלב הזה קשה להן להפעיל מעטפת הגנה מלאה, והן אינן מתפקדות באופן מיטבי מול איום מתקרב. לפי הקריאה האפשרית של האירוע, אוקראינה לא הסתמכה כאן על מזל, אלא על זיהוי דפוס פעולה צפוי וניצולו.

הנתונים והעדויות

הבוק-M3, המכונה גם Viking בגרסת היצוא ומסווג בנאט"ו כ-SA-27, מצויד בטיל 9M317M ובעל טווח מוצהר של כ-70 קילומטרים, יכולת יירוט בגובה של כ-35 קילומטרים ומהירות מרבית של כ-1,550 מטרים בשנייה. המשגר נושא שישה טילים — שיפור לעומת דורות קודמים שנשאו ארבעה — וכולל מערכות אלקטרוניות משודרגות שנועדו לקצר את זמן ההכנה לירי.

דווקא המאפיינים הללו הופכים אותו ליעד מועדף עבור מפעילי רחפנים אוקראינים. אחת מנקודות התורפה שצוינו היא שטווח היירוט המינימלי של המערכת עומד על כ-2.5 קילומטרים. משמעות הדבר היא שרחפן קטן שמצליח להתקרב פנימה אל מתחת לסף הזה עשוי להימצא מחוץ למעטפת היירוט האפקטיבית של המערכת עצמה.

האירוע הנוכחי מצטרף, לפי גורמים אוקראיניים ולפי מעקבים גלויים ברשת, לשורה ארוכה של פגיעות במערכות בוק רוסיות מאז תחילת המלחמה. בלוג המודיעין הגלוי Oryx מנה יותר מ-40 מערכות בוק שנפגעו או הושמדו במהלך הלחימה, אם כי הספירה שם מתבססת רק על מקרים שתועדו חזותית ולכן עשויה לשקף תמונה חלקית. בקייב קושרים את המאמץ הזה גם לפעולות עומק רחבות יותר נגד שדות תעופה, ארטילריה ושריון, מתוך ניסיון לצמצם את חופש הפעולה הרוסי ולייצר מסדרונות תקיפה עבור רחפנים ארוכי טווח וכלי טיס מאוישים.

ניואנסים ומגבלות

לצד התמונה שמציגה אוקראינה, חשוב לזכור שמדובר בטענה של צד לוחם במלחמה פעילה, ולכן יש לבחון בזהירות את היקף הנזק המדויק, את נסיבות התקיפה ואת השאלה אם אכן מדובר בהשמדה מלאה של המערכת ולא בפגיעה חלקית. גם ההערכה שלפיה שווי המשגר נע בין 40 ל-50 מיליון דולר מבוססת על אומדנים חיצוניים, ולא על נתון רשמי מאומת.

גם הקביעה כי רחפן שעלה "כמה אלפי דולרים" השמיד מערכת יקרה הרבה יותר משקפת את עלות הפלטפורמה התוקפת בלבד, ולא בהכרח את כלל מעטפת המודיעין, האיכון, התקשורת וההפעלה שנדרשה כדי לבצע את התקיפה. ועדיין, גם תחת ההסתייגות הזאת, הפער בין עלות האמצעי התוקף לבין ערך היעד נותר גדול מאוד.

הזווית של פוז

הנקודה המרכזית כאן היא שהסיפור איננו רק רחפן אחד מול משגר אחד, אלא שינוי עמוק יותר באופן שבו צבאות מודדים כוח ופגיעוּת. המשמעות האפשרית היא שככל שתעשיית הרחפנים האוקראינית מתבגרת, רוסיה נדרשת להגן לא רק על קו החזית אלא גם על עצם יכולת ההפעלה הבטוחה של מערכותיה היקרות. אחת הקריאות האפשריות היא שמלחמת הרחפנים דוחפת את שני הצדדים לעדכן מחדש את כללי המשחק בשדה הקרב.