משפט רצח טופאק נפתח: התביעה טוענת שקפי די תכנן את הירי

כמעט 30 שנה אחרי שטופאק שאקור נורה בלאס וגאס ומת כעבור שישה ימים, נפתח בעיר משפט הרצח נגד דוויין "קפי די" דייוויס, לשעבר דמות בכירה בכנופיית סאות' סייד קומפטון קריפס. התביעה מייחסת לו תפקיד מרכזי בתכנון ההתנקשות בראפר, וטוענת כי פעל מתוך רצון לנקום על תקיפת אחיינו שעות קודם לכן. דייוויס, בן 63, כופר באשמה.

התביעה: לא היורה, אלא מי שארגן את המארב

בנאומי הפתיחה הציגה התביעה את דייוויס כמי שעמד בראש הקבוצה שביצעה את הירי. סגן התובע המחוזי הבכיר בינו פאלל אמר למושבעים כי דייוויס לא ירה בעצמו, אך לטענתו תכנן את המהלך בתגובה לקטטה שבה היה מעורב אחיינו, אורלנדו אנדרסון. לדבריו, פרטי הפרשה עולים גם מהתבטאויות קודמות של דייוויס עצמו, כולל ספר זיכרונות שהיה שותף לכתיבתו.

לפי כתב האישום, שעות אחרי העימות בלאס וגאס, דייוויס השיג נשק וארגן תנועה של שני כלי רכב לעבר מועדון בעיר. אחד מהם, כך נטען, היה קדילאק לבנה ובה ישבו שלושה אנשים נוספים, בהם אנדרסון. התביעה טוענת כי במהלך הנסיעה הבחינו יושבי הרכב בשיירת המכוניות שבה נסעו טופאק ומייסד דת' רואו רקורדס, מריון "סוג'" נייט, ביצעו פניית פרסה, נצמדו אליהם — ואז הועבר האקדח לאנדרסון, שפתח באש לעבר רכבו של שאקור.

השוטר באמבולנס: שאקור סירב למסור פרטים

העד הראשון מטעם התביעה היה גארי דייל, ששירת במשטרת המטרופולין של לאס וגאס בזמן הירי בספטמבר 1996. דייל תיאר בפני חבר המושבעים כיצד נסע באמבולנס עם שאקור לאחר שנפצע. לדבריו, הראפר סירב למסור מידע על שאירע או לזהות את מי שירה בו, ואמר: "אנחנו נטפל בזה".

העדות הזו משתלבת בקו הרחב יותר של התביעה, שלפיו חומת השתיקה סביב הפרשה לא הייתה מקרית. התובעים ניסו לתאר בפני המושבעים את האווירה בעולם ההיפ-הופ של שנות ה-90, שנשלט, לדבריהם, בידי יריבויות אלימות בין החוף המזרחי לחוף המערבי ובין כנופיות הבלודס והקריפס. לשיטתם, באקלים כזה שיתוף פעולה עם המשטרה נחשב סיכון של ממש, ולכן החקירה נתקעה במשך שנים.

עדת ראייה משחזרת את רגעי הירי

אינגריד סטוקס, שהייתה באזור בזמן הירי, סיפרה בבית המשפט כי נסעה עם חברותיה ברחבי לאס וגאס באותו לילה, עד שנתקלו בנייט ובשאקור. לדבריה, אחת מחברותיה הכירה את נייט, והוא הציע להן לנסוע בעקבותיהם למועדון.

סטוקס העידה כי תוך כדי הנסיעה הבחינו ברכב אחר שמנסה להתקרב ולעקוף. בשלב מסוים, כשהמכוניות נעצרו ברמזור, היא וחברותיה משכו הצדה כדי להחליף נהגת משום שחששו מאותו רכב. "התכופפנו כדי לפתוח חגורות בטיחות, ואז שמענו את היריות", סיפרה. "הכול התפוצץ בבת אחת".

ההגנה: סיפור בנוי על חקירה כושלת ועדויות בעייתיות

צוות ההגנה תקף את התיק בחריפות והציג אותו כסיפור שאינו נשען על תשתית מוצקה. עורך דינו של דייוויס, מייקל סנפט, שאל בבית המשפט מדוע במשך כמעט שלושה עשורים איש לא נעצר, ומהו הבסיס הראייתי שמאפשר כעת להגיש כתב אישום. לדבריו, אין חיזוק מספק לטענות התביעה.

ההגנה גם ניסתה להרחיק את דייוויס מן הספר שפורסם ב-2019 ומן האמירות שיוחסו לו לאורך השנים. לטענתה, הספר כולל חלקים שעברו עיבוד והקצנה לצורכי מכירה, ולכן אי אפשר להישען עליו כראיה מכרעת בהליך פלילי. מנגד, השופט כבר קבע כי ניתן יהיה להשתמש בו במהלך המשפט.

עוד טענה ההגנה כי עבודת החוקרים לאורך השנים הייתה מוטה, רשלנית ולא שלמה; כי חלק מהדו"חות חסרים; וכי עדי התביעה שינו גרסאות, הושפעו מכסף, מחשיפה תקשורתית או ממידע שקיבלו מהחוקרים. היא גם תקפה את ההסתמכות על אנשים בעלי עבר פלילי ומניעים כלכליים.

רצח שהפך לאחד התיקים המדוברים בתולדות ההיפ-הופ

שאקור היה בן 25 בלבד כשנורה ב-7 בספטמבר 1996, לאחר קרב האגרוף של מייק טייסון בלאס וגאס. מותו, שישה ימים אחר כך, הפך לאחד הרגעים המכוננים והטראומטיים בתרבות ההיפ-הופ האמריקאית. במשך שנים נחשב התיק ל"תיק קר" בולט במיוחד, גם משום שמעבר לפרסום האדיר של הקורבן, הוא סימל את המפגש בין תעשיית המוזיקה, אלימות רחוב וחשדנות עמוקה כלפי רשויות האכיפה.

הדיונים החלו לאחר שבוע של בחירת מושבעים, ובשבועות הקרובים צפויים להעיד עדים נוספים, חוקרים, מומחים ואפשר שגם דמויות מוכרות מעולם הבידור. בינתיים, השאלה המשפטית שבמרכז ההליך נותרת ברורה: האם התביעה תצליח להוכיח שדייוויס, גם אם לא היה היורה, היה האיש שיזם את המהלך והורה עליו.