האוקיינוסים מתחממים בקצב שיא עולמי

האוקיינוסים בעולם מתחממים בקצב חריג, ומדידות עדכניות מצביעות על כך שפני הים הגיעו ב-21 ביוני לשיא עולמי חדש של 21 מעלות צלזיוס. הנתונים האלה מצטרפים לשורת שיאי חום שנרשמו בחודשים האחרונים ביבשה ובים, ומחזקים את הערכת המדענים כי מערכת האקלים נכנסת לשלב מסוכן יותר, שבו ההתחממות אינה רק נמשכת אלא גם מאיצה.

למה האוקיינוסים חשובים כל כך

האוקיינוסים הם מאגר החום הגדול ביותר של כדור הארץ. לפי ההסבר של חוקרי אקלים, הם סופגים יותר מ-90% מהאנרגיה העודפת שנלכדת במערכת האקלימית בעקבות פליטות גזי חממה, ובראשן שריפת דלקים מאובנים. לכן, כשנמדדת עלייה חדה בחום האגור במים, מדובר לא רק בנתון ימי אלא במדד מרכזי למצבו הכולל של האקלים העולמי.

בשנה האחרונה זינק חוסר האיזון האנרגטי של כדור הארץ לשיא של 23 זטא-ג'אול. כדי להמחיש את העוצמה, מדענים משתמשים לעיתים בדימוי של פצצות הירושימה: אם ב-2020 קצב צבירת החום היה שקול לכחמש פצצות בשנייה, כעת מדובר כבר בכ-11 פצצות בשנייה. זהו ניסוח דרמטי, אבל מטרתו להמחיש עד כמה מהירה ועוצמתית הפכה אגירת החום באוקיינוסים.

החשש הגדול: חום רקע גבוה ואל ניניו

אחד הגורמים המדאיגים ביותר בעיני החוקרים הוא האפשרות שאירוע אל ניניו חזק יצטרף בחודשים הקרובים לרמות החום הגבוהות שכבר נמדדות. אל ניניו הוא תופעה מחזורית באוקיינוס השקט שמשפיעה על דפוסי מזג האוויר בעולם כולו, ולעיתים קרובות קשורה לעלייה בטמפרטורות הגלובליות, לבצורות באזורים מסוימים ולגשמים קיצוניים באחרים.

כאשר שכבת הרקע כבר חמה באופן חריג, תוספת של אל ניניו עלולה להחריף עוד יותר את התנאים. מדענים תיארו את האפשרות הזו ככניסה ל"טריטוריה לא מוכרת" — מצב שבו כמה מנועי חום פועלים יחד, בלי תקדים קרוב בהשוואה למדידות עבר. לכן החשש אינו מתמקד רק בשיאי טמפרטורה סטטיסטיים, אלא בתגובת השרשרת האפשרית: גלי חום עזים יותר, שיטפונות, סערות ושיבוש נרחב בדפוסי מזג האוויר.

השפעות שכבר מורגשות בשטח

האותות הראשונים כבר נראים באזורים שונים בעולם. באירופה נרשמו שיאי חום חדשים, ובבריטניה הורגשו תנאים חריגים לעונה. אפילו באנטארקטיקה, המזוהה יותר מכל עם קור קיצוני, נמדדו תנאי חורף חמים במיוחד. בעיני מומחי אקלים, אלה אינם אירועים מבודדים אלא ביטוי למערכת עולמית שמאבדת יציבות.

מעבר להשפעה על בני אדם ועל תשתיות, להתחממות הימית יש גם מחיר אקולוגי כבד. חום חריג במי הים עלול לפגוע בשרשראות מזון ימיות, לדחוק מינים מאזורים שבהם התקיימו במשך דורות, ולהאיץ תופעות של הלבנת אלמוגים ופגיעה במערכות טבע רגישות. ככל שהאוקיינוסים מתחממים, כך קטן גם מרחב הבלימה הטבעי של כדור הארץ.

מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הזהיר כי "כדור הארץ נדחק מעבר לגבולותיו", ואילו בשירות קופרניקוס האירופי מעריכים כי החודשים הקרובים עלולים להביא שיאי טמפרטורה נוספים. נכון לעכשיו, התמונה המצטברת ברורה: האוקיינוסים ממשיכים לספוג את עיקר עודפי החום, והנתונים האחרונים מצביעים על האצה חריגה שמורגשת כבר בים, ביבשה ובמערכות מזג האוויר ברחבי העולם.