עסקי התיירות בצפון נפתחים מחדש, האורחים עדיין מהססים

כמעט שלוש שנים אחרי תחילת המלחמה, ובצל הפסקת האש האחרונה והסרת מגבלות ההתגוננות, עסקי התיירות בצפון מנסים לשוב לפעילות — אבל הדרך לשגרה עדיין רחוקה. במטולה, בקריית שמונה, בכפר בלום וביישובי הגליל העליון והמערבי פותחים מחדש צימרים, מסעדות ופעילויות שטח, אולם בעלי העסקים מספרים שהציבור עדיין חושש להגיע, בעיקר ללינה, וההתאוששות מורגשת בינתיים בקצב איטי מאוד.

במטולה מחכים להזמנות שלא מגיעות

אמיר שושני, רס"ן במילואים, חזר באחרונה לביתו ולמתחם האירוח המשפחתי שלו ושל רעייתו אורלי במטולה, לאחר יותר מ-700 ימי מילואים במצטבר. לדבריו, מאז 7 באוקטובר ארבעת הצימרים שבחצר המתחם נותרו ריקים כמעט לחלוטין, למעט חיילים שהתארחו מדי פעם ללא תשלום. כעת, לאחר שהכשיר מחדש את המקום, הוא מנסה להחזיר את העסק לפעילות — אך יומן ההזמנות לחופשת הקיץ עדיין כמעט ריק.

שושני אומר כי החשש של הנופשים מובן לו. לדבריו, אנשים שמגיעים לחופשה מבקשים שקט וביטחון, ולא רוצים לעסוק בשאלה היכן נמצא הממ"ד. עם זאת, הוא מדגיש שבשבועות האחרונים שורר באזור שקט יחסי, גם אם לעיתים עדיין נשמעים הדי פיצוצים מעבר לגבול. מבחינתו, המסר ברור: אם התושבים עצמם רוצים לחזור לשגרה, גם המבקרים צריכים להרגיש שאפשר לשוב ולטייל.

במטולה עצמה ניכרת הפגיעה העמוקה בענף. שושני מספר שכיום פועלים במושבה רק כ-30 חדרי אירוח וכמה בתי מלון בודדים, לאחר שרבים מהעסקים נסגרו במהלך הלחימה או ניזוקו מירי ונכנסו לשיפוץ. במקביל, המועצה המקומית מנסה להחזיר תנועה ליישוב באמצעות פסטיבלים, שוקי איכרים וסיורים מודרכים במהלך הקיץ.

קריית שמונה חיה על תנועה חלקית

גם בקריית שמונה ההתאוששות עדיין שברירית. לפי בעלי עסקים בעיר, חלק ניכר מהפעילות הכלכלית נשען כיום על שיעור חלקי בלבד של תושבים שחזרו לעיר, לצד נוכחות של חיילי מילואים וסדיר. שמעון עמר, בעל "פלאפל עמר", מתאר מציאות שבה עיקר הלקוחות הם לוחמים ולא מטיילים. לדבריו, התקופה הארוכה מאז פרוץ המלחמה שחקה את העסקים המקומיים, והתחושה היא שהשקט הנוכחי עדיין אינו נתפס כמצב יציב.

עמר מותח ביקורת על התנהלות המדינה וטוען כי הסיוע לעסקים בצפון אינו מספק. לדבריו, בהיעדר מענה רחב יותר, האחריות עוברת במידה רבה לציבור, שאותו הוא מבקש לעודד להגיע לאזור, לאכול, לקנות ולהתארח. מבחינתו, התמיכה הכלכלית הישירה של מטיילים ונופשים היא הדרך המיידית ביותר לסייע לעסקים ששרדו את התקופה הארוכה.

האטרקציות חוזרות, אבל באיחור

הקושי אינו מוגבל למסעדות ולצימרים. בענף התיירות בצפון מדגישים שכל מרכיבי המערכת תלויים זה בזה: כשאטרקציות סגורות, פחות אנשים מזמינים לינה, וכשאין תנועה של מבקרים, גם בתי הקפה והחנויות נפגעים. רמי שלמון, בעל חברת "שלמון ספורט אתגרי" ממעלות-תרשיחא, מספר שהעסק שלו עמד מלכת לאורך תקופה ארוכה. לאחר יותר מ-800 ימי מילואים, הוא מנסה כעת להחזיר בהדרגה טיולי ג'יפים, ימי גיבוש ופעילויות אתגר בגליל.

לדבריו, החזרה לפעילות אינה רק צורך עסקי אלא גם מהלך נפשי וציבורי. המעבר החד משגרה לחירום ממושך, הוא אומר, הותיר חותם עמוק על מי שחיו את הקו הראשון בצפון. לכן, החזרת המטיילים לשטח נתפסת בעיניו כחלק מהמאמץ להשיב לאזור תחושת חיים נורמלית.

ב"קיאקי כפר בלום" נפתחה עונת השיט באיחור של שלושה חודשים. עדי כהן, סמנכ"לית האתר, אומרת שגם לאחר הסרת כל ההנחיות, הציבור עדיין בוחן בזהירות את המצב. לדבריה, פניות רבות שמתקבלות עוסקות בשאלות ביטחון בסיסיות, והצוות משקיע זמן רב בהרגעת משפחות שמתלבטות אם להגיע. היא סבורה שהביקוש עשוי לעלות בהדרגה, במיוחד בחודשי הקיץ, אך מזכירה שרבים מהעסקים באזור כבר לא שרדו את התקופה הארוכה.

כהן מותחת אף היא ביקורת חריפה על משרדי הממשלה וטוענת כי בעלי העסקים בצפון נותרו לבדם במאבק על הפרנסה. לדבריה, לא מדובר רק באתרי תיירות בודדים, אלא במארג שלם של מסעדות, מלונות, אטרקציות וחנויות, שחלקו כבר קרס. למרות זאת, בכפר בלום בחרו לפתוח את העונה, ובמטולה נערכים לאירועי קיץ, בעוד בעלי העסקים ממשיכים לקרוא לציבור להגיע לצפון ולתמוך בעסקים שעוד פועלים.

נכון לעכשיו, הפתיחה המחודשת כבר החלה בפועל: צימרים הוכשרו מחדש, מסעדות ממשיכות לפעול, אתרי שיט וטיולים חזרו לקבל קהל, וברשויות המקומיות מקדמים אירועי קיץ כדי להחזיר מבקרים לאזור.