שופטי נתניהו חשפו מי העידה בדיון הסגור

הרכב השופטים במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום (שני) כי בדיון שהתנהל אתמול בדלתיים סגורות העידה האישה שכונתה לאורך ההליך "המקורבת" לניר חפץ. בהודעה שפרסם בית המשפט נמסר כי העדות התמקדה בעיקר בהליכי החקירה שהתנהלו בעניינה של העדה, וזאת בהמשך לטענות שהעלתה ההגנה בשלבים קודמים של המשפט.

הבקשה של כלי התקשורת והתגובה המצומצמת של בית המשפט

העדכון מצד השופטים בא לאחר פנייה של כמה כלי תקשורת ועיתונאים, שביקשו לאפשר סיקור רחב יותר של הדיון הסגור. בין הפונים היו וואלה, חדשות 13, גלי צה"ל, הארץ וישראל היום. בבקשה שהוגשה לבית המשפט התבקש ההרכב לאפשר לנציגי התקשורת להיכנס לדיון, לפרסם את תוכנו, או לכל הפחות לפרסם תיאור כללי של הנאמר בו.

השופטים בחרו למסור הבהרה חלקית בלבד. בהחלטתם ציינו כי בשל צו איסור הפרסום החל בעניינה של העדה, אין מקום להיכנס לפרטים נוספים מעבר לעדכון המצומצם שנמסר. המשמעות היא שההליך נותר חסוי ברובו, והציבור קיבל בשלב זה רק את מסגרת הנושא שנדון.

טענת ההגנה: הפעלת לחץ דרך סביבתו של חפץ

ברקע לעדות עומדות טענות שהשמיעה ההגנה ביחס לאופן שבו נוהלה חקירתו של ניר חפץ, לשעבר עד מדינה בתיק. לטענת סנגוריו של נתניהו, החוקרים ביצעו תרגיל חקירה שבמסגרתו הפגישו במכוון את אותה מקורבת עם חפץ במסדרונות להב 433, לאחר שלדבריהם הופעל עליו לחץ כבד לשתף פעולה עם החוקרים.

ההגנה טענה עוד כי אותה אישה, שעבדה באותה תקופה במשרדו של עו"ד עמית חדד, אחד מסנגוריו הבולטים של נתניהו, נחקרה אף שלא היה נגדה חשד ממשי וללא צורך חקירתי אמיתי. לשיטת ההגנה, המהלך נועד להגביר את הלחץ על חפץ באמצעות פגיעה במעגל הקרוב אליו. מדובר בטענה בעלת משמעות משפטית רחבה, משום שאם הייתה מתקבלת במלואה היא עשויה להשתלב בקו ההגנה המבקש לערער על תקינות פעולות החקירה ועל האופן שבו גובשו הראיות ועדויות המפתח בתיק.

למה העדות הזו חשובה לניהול המשפט

הדיון הסגור והעדות שנשמעה בו נוגעים לאחת הסוגיות הרגישות ביותר במשפט נתניהו: גבולות המותר והאסור בחקירת עדי מפתח, ובמיוחד כאשר מדובר בעד מדינה. שאלות כאלה אינן נוגעות רק לפרטיה של עדה מסוימת, אלא גם לאמינות ההליך כולו ולמשקל שבית המשפט יעניק בהמשך לטענות הצדדים.

מנגד, העובדה שבית המשפט הסתפק בעדכון תמציתי בלבד מלמדת כי בשלב זה ההרכב מבקש לשמור בקפדנות על החיסיון שנקבע, בין השאר כדי לא לפגוע בצו איסור הפרסום ובהיבטים אישיים וחקירתיים הקשורים לעדה. לכן, אף שהדיון מעורר עניין ציבורי נרחב, הפרטים שנותרו גלויים לציבור מצומצמים מאוד.

נכון לעכשיו, הקביעה הפומבית היחידה שנמסרה היא שהעדה שכונתה "המקורבת" לניר חפץ אכן התייצבה לדיון הסגור, וכי עדותה עסקה בעיקר בהליכי החקירה שנוהלו בעניינה.