דיווח: המוסד ניסה לגייס את אחמדינג'אד

ישראל ניהלה לאורך שנים ערוץ חשאי מול נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד, ובשלב מסוים אף בחנה אפשרות להציב אותו בראש הנהגה חדשה בטהרן אם המשטר יקרוס. כך עולה מדיווח נרחב, שלפיו המהלך כלל פגישות סודיות באירופה, מעורבות ישירה של ראש המוסד דדי ברנע, וניסיון להוציא את אחמדינג'אד ממעגל הפיקוח של המשטר האיראני בימים הראשונים של המלחמה.

מבודפשט ועד טהרן: ערוץ חשאי שנבנה בהדרגה

לפי הדיווח, אחד הצמתים המרכזיים בפרשה היה בבודפשט. נשיא אוניברסיטת לודוביקה, פרופ' גרגיי דלי, סיפר בראיון כי התבקש לארח את אחמדינג'אד בכנס אקדמי על אקלים, אף שהנושא האמיתי, לדבריו, היה יצירת מעטפת שתאפשר לו לקיים פגישות רגישות עם גורמים ישראליים. דלי אמר כי הבין שהמהלך עלול לפגוע בשמו ובמוסד האקדמי, אך סבר כי אם יריבים מרים מבקשים לדבר זה עם זה, יש ערך בעצם קיום הערוץ.

במסגרת אותם ביקורים בהונגריה, כך נטען, נפגש אחמדינג'אד עם אנשי מודיעין ישראלים ואף עם ראש המוסד עצמו. לפי בכירים אמריקנים לשעבר, לאחר אחת הפגישות עדכן המוסד את ה-CIA כי נוצר קשר עם נשיא איראן לשעבר. עוד נטען כי ישראל מימנה בחשאי חלק מהוצאות הדיור והנסיעות שלו בשנים האחרונות, וכי המגעים עמו התקיימו בכמה הזדמנויות מחוץ לאיראן.

למה דווקא אחמדינג'אד

הפרשה בולטת במיוחד משום שאחמדינג'אד נחשב במשך שנים לאחד הסמלים הבולטים של העוינות לישראל. בתקופת כהונתו כנשיא הוא קרא שוב ושוב להשמדת ישראל, הכחיש את השואה והפך בעיני רבים במערב ובישראל לפנים הקיצוניות של המשטר האיראני. דווקא משום כך, עצם הניסיון לבנות עמו ערוץ חשאי, אם אכן התרחש, מעיד על גישה פרגמטית מאוד מצד גורמי מודיעין: בחירה בדמות בעלת זיהוי ציבורי גבוה, בסיס תמיכה מוכר ושאיפות פוליטיות שלא כבו.

מאז שסיים את כהונתו, יחסיו עם המנהיג העליון עלי חמינאי ועם מוקדי הכוח בטהרן הידרדרו. הוא נדחק לשוליים, ספג הגבלות, ונפסל שוב ושוב מהתמודדות לנשיאות. לפי אדם ממעגלו הקרוב, אחמדינג'אד שיתף מקורבים באכזבתו מהשיטה ובשאיפתו לחזור לעמדת השפעה, גם בעזרת תמיכה חיצונית. מבחינת ישראל, לפי התיאור בדיווח, הפער בינו לבין הממסד האיראני הפך אותו לנכס פוטנציאלי.

ניסיון החילוץ בזמן המלחמה

שיאו של המהלך, לפי הטענות, הגיע בסוף פברואר, עם פתיחת המלחמה. באותו יום הותקף מן האוויר המתחם שבו שהה אחמדינג'אד. לפי ארבעה בכירים איראנים, התקיפה כוונה בין היתר אל אזור שבו שהו מאבטחיו ואל רכבו המשוריין. בתוך הכאוס שנוצר, כך נטען, הגיעה למקום מכונית פיג'ו שחורה, אספה אותו ונמלטה במהירות. גורמים אמריקנים ואיראנים המעורים בפרטים טענו כי מי שנהגו ברכב היו אנשי מוסד, שלקחו אותו לבית מסתור בתוך איראן.

אלא שהמבצע, לפי אותו תיאור, לא הושלם. אחמדינג'אד הוצג כמי שנבהל מהאופן החפוז שבו התנהל החילוץ, והסתייג מן התוכנית להשיבו לשלטון בסיוע ישראלי. בהמשך הוא עזב את מקום המסתור בנסיבות שלא הובהרו, ונעלם מן הציבור במשך חודשים. רק השבוע נראה שוב לזמן קצר, כשהופיע בהלווייתו של חמינאי.

החשד במשמרות המהפכה והיעלמותו מהעין הציבורית

לפי אנשי משמרות המהפכה ובכיר מודיעין נוסף שצוטטו בדיווח, החשד כלפי אחמדינג'אד גבר כבר בשנים האחרונות, בין השאר לאחר שפנה בפומבי לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ וליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. באיראן ראו בצעדים כאלה חריגה מקו המשטר, ואולי גם איתות לכך שהוא מחפש אפיקי השפעה חיצוניים.

עוד נטען כי במהלך נסיעותיו לחו"ל ליוותה אותו יחידת האבטחה "אנסאר" של משמרות המהפכה, וכי אנשיה דיווחו שבמהלך ביקורו בבודפשט הצליח להתחמק מהם לפחות פעמיים לפגישות ממושכות. כשנשאל על כך, השיב לדבריהם שנפגש עם פרופסורים באוניברסיטה. לפי ארבעה בכירים איראנים, אחרי שהשלטונות החלו לחבר את פרטי המגעים שלו עם ישראל, הוא הועבר למעצר בית בידי זרוע המודיעין של משמרות המהפכה.

לצד המגעים עם אחמדינג'אד, הדיווח מציג גם תוכנית רחבה יותר שיוחסה לישראל, ובה חימוש ואימון של כוחות אופוזיציה כורדיים מצפון עיראק לקראת חדירה למערב איראן. המהלך הזה, לפי הנטען, לא יצא אל הפועל. ישראל מצדה לא התייחסה בפומבי לטענות על התוכנית להכשיר את אחמדינג'אד כאיש המפתח ביום שאחרי.

ההופעה הקצרה של אחמדינג'אד בהלוויית חמינאי, אחרי חודשים ארוכים של היעדרות, רק העמיקה את הסקרנות סביב מצבו. בסרטונים מהאירוע הוא נראה לבוש מעיל כבד ומסכה מוסטת מתחת לסנטרו, בעוד שני נשיאים לשעבר אחרים של איראן, חסן רוחאני ומוחמד חאתמי, כלל לא השתתפו בטקסים.