לראשונה: יותר עומסי IT עוברים למרכזי נתונים חיצוניים

העברת תשתיות מחשוב מחוץ לאתרי הארגון הופכת לברירת המחדל של יותר ויותר חברות. סקר עולמי חדש של Uptime Institute מראה כי 46% מעומסי ה-IT הארגוניים פועלים כיום במרכזי נתונים של צד שלישי, לעומת 44% בלבד שנשארו במתקנים שבבעלות החברות עצמן. מדובר בשינוי סמלי אך משמעותי: בפעם הראשונה, האירוח החיצוני עוקף את חדרי השרתים המסורתיים של הארגונים.

הסקר, שהתבסס על יותר מ-800 בעלי ומפעילי מרכזי נתונים בכמה מדינות, משקף שוק שנמצא בלחץ גובר. מצד אחד, הביקוש לכוח מחשוב ממשיך לעלות, בעיקר בשל יישומי בינה מלאכותית. מצד שני, תשתיות החשמל, התקציבים, זמינות הציוד והיכולת לגייס עובדים מיומנים מתקשים להדביק את הקצב.

האאוטסורסינג של התשתיות כבר אינו מהלך משני

הנתון הבולט בסקר אינו רק ההובלה של מרכזי הנתונים החיצוניים, אלא גם הכיוון הכללי של השוק. לפי ההערכה של Uptime Institute, המתקנים שבבעלות ארגונים ישמרו פחות או יותר על חלקם עד 2028, אך מרכזי הנתונים של צד שלישי ימשיכו להתרחב ויגיעו לכ-48% מהעומסים. המשמעות היא שהצמיחה החדשה בשוק נוטה יותר ויותר אל ספקיות אירוח ותשתית, ופחות אל השקעות בהקמה ובהרחבה של אתרים ארגוניים פרטיים.

עוד עולה כי 10% מהמשיבים עדיין נשענים על חדרי IT קטנים או ארונות שרתים, ולא על מתקנים ייעודיים. אלא שמודל כזה נעשה קשה יותר לתחזוקה ככל שהחומרה נעשית צפופה, חמה ויקרה יותר להפעלה. עבור ארגונים רבים, העברת עומסים עתירי אנרגיה למתקנים מתמחים היא דרך לצמצם השקעות הון, להימנע משדרוגי חשמל וקירור יקרים, ולהפחית עומס מצוותי התפעול.

הבינה המלאכותית דוחפת את צריכת החשמל כלפי מעלה

אחד הסימנים הבולטים לשינוי הוא העלייה המתמשכת בצפיפות ההספק בארונות שרתים. לפי הסקר, הממוצע עבר לראשונה את רף 11 הקילו-ואט לארון. גם אם מנטרלים קבוצה קטנה של מתקנים קיצוניים בצפיפות גבוהה במיוחד, הנתון האופייני עומד על 7.8 קילו-ואט לארון, לעומת 7.5 קילו-ואט בשנה הקודמת.

מאחורי העלייה הזו עומד בעיקר המעבר לחומרה חזקה יותר, כולל שרתי AI ומערכות מבוססות GPU. ב-Uptime Institute מצאו כי 24% מהמשיבים מפעילים לפחות חלק מהארונות בדירוג של 30 קילו-ואט ומעלה, לעומת 19% בשנה שעברה. חלק ניכר מהזינוק הגיע מקטגוריית 50 קילו-ואט ומעלה, ובמקרים מסוימים מדובר בארונות שחוצים אפילו את רף 100 הקילו-ואט.

בפועל, אלו רמות שמחייבות תכנון שונה לגמרי של חשמל, קירור, רציפות תפעולית ובטיחות. ככל שעומסי העבודה נעשים צפופים יותר, היתרון של מתקנים מתמחים גדל: יש להם בדרך כלל תשתית חשמל חזקה יותר, יכולת קירור מתקדמת יותר וניסיון בהפעלת עומסים כבדים לאורך זמן.

פחות תקלות, אבל כל תקלה יקרה יותר

הסקר מצביע גם על שיפור מסוים באמינות. שיעור המשיבים שדיווחו על השבתה ירד זו השנה השישית ברציפות, עם ירידה של שלוש נקודות אחוז לעומת השנה הקודמת. ובכל זאת, השיפור הזה אינו מבטל את הסיכון הכלכלי: 71% מהמפעילים אמרו כי התקלה החמורה ביותר שחוו בשנה האחרונה עלתה להם לפחות 100 אלף דולר, לעומת 57% בסקר הקודם.

ב-Uptime Institute מזהירים כי רשתות חשמל לא יציבות, מזג אוויר קיצוני ומגבלות בשרשרת האספקה ממשיכים לאיים על אמינות הענף. במילים אחרות, מרכזי הנתונים אולי משתפרים תפעולית, אך סביבת הפעולה שלהם נעשית מורכבת וחשופה יותר לזעזועים חיצוניים.

לא רק חשמל: גם העובדים והציוד חסרים

לצד עלויות החשמל, מפעילים מסמנים גם את כוח האדם כנקודת תורפה מרכזית. יותר ממחצית מהמשיבים, 53%, דיווחו על קושי לגייס מועמדים מתאימים למשרות פנויות, לעומת 46% שנה קודם לכן. פערי הכישורים בולטים במיוחד בתפקידי חשמל ובתפקידי תפעול זוטרים, כש-38% מהארגונים בסקר דיווחו על מחסור בתחומים הללו.

גם בצד החומרה נרשמת תנועה מעניינת. חלק מהמפעילים מקצרים, לפי הסקר, את מחזורי הרענון של השרתים לפחות מארבע שנים, בניגוד למגמה אצל ענקיות ענן מסוימות. מיקרוסופט, גוגל ומטא, למשל, האריכו את חיי השרתים לשש או שבע שנים כדי להפחית עלויות פחת. הפער הזה ממחיש שאין אסטרטגיה אחת שמתאימה לכולם: מי שמתמודד עם עומסי AI כבדים עשוי להעדיף חומרה חדשה וצפופה יותר, גם במחיר השקעות תכופות יותר.

התמונה הכוללת שעולה מהנתונים ברורה למדי: התעשייה נדרשת לספק יותר מחשוב, על יותר חשמל, עם פחות ודאות לגבי ציוד, כוח אדם ועלויות. בתוך המציאות הזו, מרכזי נתונים של צד שלישי הופכים עבור ארגונים רבים לפתרון מעשי יותר מהמשך הרחבה של חדרי שרתים פנימיים.