יועמ"שית הכנסת: פגמים מהותיים בחוק הקפאת מעצרי משתמטים

יומיים אחרי שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ביקשה מבג"ץ לבטל את חוק הקפאת המעצרים למשתמטים חרדים, גם היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, יוצאת נגד אופן קידומו של החוק. בתגובה שהגישה לבית המשפט קבעה אפיק כי בהליך החקיקה נפלו "פגמים מהותיים", וכי הוא לא עמד בדרישות תקנון הכנסת וחוק-יסוד: הכנסת.

החוק, שאושר בכנסת לפני עשרה ימים, נועד למנוע לתקופה מוגבלת מעצרים, חקירות והליכי אכיפה נגד עריקים חרדים שיוכרו כתלמידי ישיבות. במסגרת הדיונים נקבע כי תוקפו יהיה עד 30 בנובמבר, במקום 90 ימים כפי שנקבע בתחילה. ואולם, זמן קצר לאחר אישורו הוציא בג"ץ צו שהקפיא את כניסתו לתוקף.

אפיק: החוק חרג מהצעת החוק המקורית

בתשובתה לבג"ץ כתבה אפיק כי הפגם בחקיקה נשען על שני יסודות מרכזיים. הראשון, לדבריה, הוא שהחוק קודם במסלול שאינו תואם את כללי החקיקה, משום שתוכנו חורג מגבולות הצעת החוק המקורית ומהווה "נושא חדש". במילים אחרות, לשיטת הייעוץ המשפטי של הכנסת, נוסח החוק שאושר בסופו של דבר לא היה המשך טבעי וישיר של ההצעה המקורית, אלא הסדר שונה בהיקפו ובמהותו.

היסוד השני שעליו הצביעה אפיק נוגע לרמת הבדיקה והדיון שנדרשה בנסיבות העניין. לדבריה, ההליך כולו לא עמד ב"סטנדרט הגבוה" שנדרש כאשר מדובר בחוק בעל רגישות חוקתית וביטחונית. בייעוץ המשפטי של הכנסת הסבירו כי מאז 7 באוקטובר חל שינוי מהותי בנסיבות, ולכן כל הסדר הנוגע לשירות, השתמטות ואכיפה מחייב בחינה עדכנית שמביאה בחשבון את צורכי הצבא ומערכת הביטחון.

השפעת 7 באוקטובר והקשיים החוקתיים

בעמדת הכנסת הודגש כי החלת דין הרציפות על הצעת החוק הישנה חייבה התאמה למציאות החדשה שנוצרה בעקבות המלחמה. לפי אפיק, לא די היה להחיות הצעה קודמת ולדחוף אותה קדימה; היה צורך לבחון מחדש אם ההסדר תואם את הנתונים המעודכנים ואת צרכי הביטחון, וכן להתמודד עם הקשיים החוקתיים שעלו כבר במהלך הדיונים בוועדה.

המשמעות המעשית של הדברים היא שיועמ"שית הכנסת אינה מסתפקת בביקורת נקודתית על נוסח כזה או אחר, אלא מטילה ספק ביסודות הליך החקיקה כולו. אפיק סיכמה כי השילוב בין חריגה מנושא הצעת החוק המקורית לבין רף בחינה נמוך מדי בנסיבות החריגות, מוביל למסקנה שההליך היה פגום בניגוד להוראות חוק-יסוד: הכנסת ותקנון הכנסת.

הקו המשפטי מתחזק מול החוק

עמדתה של אפיק מצטרפת לעמדה החריפה שהגישה בהרב-מיארה ביום שישי. היועמ"שית לממשלה כתבה כי "תיקון 28 מייצג מקרה קיצוני ומובהק של הסדר חקיקתי פגום ופוגעני" וביקשה להפוך את צו הביניים לצו מוחלט שיורה על בטלות החוק. לדבריה, החוק מפלה, פוגע בשלטון החוק ובשוויון בפני החוק, ואינו עומד במבחנים החוקתיים הנדרשים.

בהרב-מיארה טענה עוד כי ההסדר סותר את צורכי הביטחון ואת האינטרס הציבורי, במיוחד על רקע המאבק המתמשך סביב גיוס תלמידי ישיבות והדרישה לשוויון בנטל. לשיטתה, מדובר בעוד חוליה בשורה של מהלכים שנועדו להעניק פטור מעשי מקיום חובת השירות הצבאי לקבוצה מסוימת, רק בשל השתייכותה המגזרית.

באופוזיציה תוקפים את הקואליציה

גם במערכת הפוליטית נרשמה תגובה חריפה. ח"כ קארין אלהרר אמרה כי לאורך כל הדיונים בוועדה הושמעו שוב ושוב אזהרות מצד האופוזיציה, נציגי החברה האזרחית והיועצים המשפטיים, אך לדבריה הקואליציה בחרה להתעלם מהן. לטענתה, חברי הקואליציה ידעו שהחוק צפוי להיפסל בבג"ץ, אך המשיכו לקדם אותו מטעמי הישרדות פוליטית.

בשלב זה מונח בפני בג"ץ מערך רחב של טענות משפטיות נגד החוק: הן מצד היועצת המשפטית לממשלה, הן מצד היועצת המשפטית של הכנסת, והן מצד העותרים. הצו שהקפיא את החוק כבר הוצא, וכעת בית המשפט נדרש להכריע אם להפוך את ההקפאה לביטול קבוע של התיקון.