שגריר ישראל בארה"ב מתנגד למכירת F-35 לטורקיה

שגריר ישראל בארצות הברית, יחיאל לייטר, אמר בוושינגטון כי ישראל מתנגדת לאפשרות שארצות הברית תאשר לטורקיה לרכוש מטוסי קרב מדגם F-35. במקביל הדגיש לייטר כי למרות ההתנגדות, ירושלים תכבד כל הכרעה שיקבל הממשל האמריקני, מתוך הבנה שלארצות הברית שיקולים אסטרטגיים רחבים יותר בזירה האזורית והבינלאומית.

במפגש עם המועצה ליחסי חוץ אמר לייטר כי ישראל אינה סבורה שטורקיה צריכה להחזיק במטוסי החמקן המתקדמים. לדבריו, זו עמדה שישראל לא הסתירה בעבר, גם על רקע הרגישות הביטחונית הרבה סביב שמירת היתרון האיכותי של צה"ל באזור.

הוויכוח על טורקיה חוזר למרכז הבמה

דבריו של לייטר נאמרו בזמן שבוושינגטון שב ועולה לדיון נושא עסקת F-35 אפשרית עם אנקרה. עבור ישראל, השאלה הזו אינה טכנית בלבד: מדובר במערכת נשק מהמתקדמות בעולם, וכל שינוי במאזן הכוחות האווירי באזור נבחן בירושלים במשקפיים ביטחוניים רחבים.

החשש הישראלי נובע גם ממערכת היחסים המתוחה עם טורקיה בשנים האחרונות, ובפרט מהקו החריף שנוקט הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן כלפי ישראל. על הרקע הזה, כל אפשרות של העברת יכולות צבאיות מתקדמות לאנקרה נתפסת בירושלים כנושא בעל השלכות ארוכות טווח.

בתוך כך החריף גם הטון הפומבי מצד משרד החוץ הישראלי. בפוסט שפרסם המשרד ברשת X נמתחה ביקורת חריפה על השלטון בטורקיה, תוך הפניית אצבע לעבר מעצרים של אנשי אופוזיציה, דיכוי מחאות ופגיעה בתקשורת העצמאית. הביקורת הזו מלמדת עד כמה המחלוקת בין המדינות חורגת מסוגיות מדיניות נקודתיות ונוגעת גם לאופי המשטר באנקרה בעיני ירושלים.

המסר ללבנון: נסיגה רק אחרי פירוק חיזבאללה

לצד הסוגיה הטורקית, לייטר התייחס גם להסדרי הביטחון בגבול הצפון. לדבריו, ההסכם המשולש בין ישראל, לבנון וארצות הברית גובר על הבנות קודמות בין וושינגטון לביירות בכל הקשור למנגנוני הביטחון באזור הגבול.

לייטר ניסח קו ישראלי נוקשה למדי כשאמר שישראל תיסוג רק לאחר שחיזבאללה יפורק מנשקו. לדבריו, רק מציאות כזו תעניק ללבנון הזדמנות ממשית להשיג עצמאות מלאה. האמירה הזו משקפת תפיסה ישראלית שלפיה הבעיה בגבול הצפון אינה רק פריסת כוחות או הסדר טכני, אלא עצם קיומו של ארגון חמוש בעל עוצמה צבאית ופוליטית בתוך לבנון.

מול איראן: ביטחון ישראל לפני כל שיקול אחר

בהתייחסו לעימות הרחב יותר מול איראן, לייטר הבהיר כי מבחינת ישראל סדר העדיפויות חד: ביטחונה הלאומי קודם לכל. לדבריו, לישראל אין אחריות על מצרי הורמוז, על המיתון העולמי או על היציבות הגלובלית, אלא על הבטחת קיומה וביטחונה של המדינה.

עם זאת, הוא הדגיש כי לארצות הברית יש סט רחב יותר של מחויבויות ואינטרסים, ולכן אין חפיפה מלאה בין השיקולים של ירושלים לבין אלה של וושינגטון. זהו מסר חשוב ביחסי ישראל-ארה"ב: גם כשהברית אסטרטגית והדוקה, כל צד פועל מתוך היררכיית אינטרסים משלו.

לייטר התייחס גם למצב בתוך איראן והעריך כי התמיכה במשטר מוגבלת יחסית. לדבריו, רק כחמישית מהציבור תומכת בשלטון, בעוד שרוב האזרחים אינם מזדהים עמו. הוא ציין שמשטרים טוטליטריים אינם שורדים לנצח, אך נמנע מלקבוע מועד או תרחיש ברור לשינוי פנימי בטהרן.

המחלוקת על מעמדה הבינלאומי של ישראל

השגריר נשאל גם על דבריו של סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי די ואנס, שלפיהם ארה"ב היא בעלת הברית היחידה שנותרה לישראל. לייטר חלק על הקביעה הזו. הוא אמר כי בפגישותיו עם ואנס לא זיהה עוינות כלפי ישראל או כלפי ראש הממשלה, אך הוסיף שאילו היה מנסח את הנאום בעצמו, היה בוחר מילים אחרות.

כדי לבסס את טענתו, מנה לייטר שורה של קשרים מדיניים ואסטרטגיים שישראל מקיימת עם מדינות אחרות, ובהן הודו, איחוד האמירויות, אזרבייג'ן וארמניה. בכך ביקש להציג תמונה רחבה יותר של מערך היחסים של ישראל, גם בתקופה של מתחים אזוריים וביקורת בינלאומית.

דבריו מצטרפים לדיון רחב יותר המתנהל בירושלים ובוושינגטון על גבולות התיאום בין שתי המדינות, על מאזן האינטרסים ביניהן, ועל השפעתם של שינויים אזוריים על מדיניות החימוש, ההרתעה והבריתות של ישראל.