איראן הכריזה על סגירת מצר הורמוז

מה ידוע כרגע

חיל הים של משמרות המהפכה הודיע בלילה שבין שבת לראשון על סגירת מצר הורמוז, והבהיר כי לא יתאפשר מעבר של כלי שיט במעבר הימי עד להודעה חדשה. בהצהרה ששודרה בטלוויזיה האיראנית נאמר כי ההחלטה התקבלה לאחר שספינה שניסתה, לטענת טהרן, לנוע בנתיב שלא אושר מראש נעצרה בעקבות יריית אזהרה.

בהודעה האיראנית נקבע גם תנאי מדיני לסיום המהלך: הפסקת ההתערבות האמריקנית באזור. משמרות המהפכה הוסיפו איום מפורש ולפיו כל צעד אמריקני שייתפס אצלם כהסלמה ייענה בתגובה קשה. מנגד, וושינגטון דורשת מאיראן להתחייב בפומבי להפסקת התקיפות נגד ספינות ולאפשר מעבר חופשי ובטוח במצר, בלי צורך באישור איראני.

מצר הורמוז הוא אחד מצווארי הבקבוק החשובים בעולם: דרך הנתיב הזה עוברת כחמישית מאספקת הנפט העולמית. לכן, גם אם ההכרזה האיראנית לא תתורגם לעצירה מוחלטת וממושכת של התנועה, עצם האיום על חופש השיט עלול להשפיע על מחירי האנרגיה, על ביטוח ימי ועל שרשראות אספקה בינלאומיות.

ציר האירועים

ברקע עומד מזכר הבנות שנחתם בחודש שעבר בין ארה"ב לאיראן, שנועד לבלום את הלחימה ולפתוח חלון של 60 יום להסדר קבוע או להארכת ההבנות הזמניות. אלא שהנושאים הנפיצים ביותר נותרו מחוץ לפתרון: תוכנית הגרעין האיראנית, מלאי האורניום המועשר, הסנקציות, וגם שאלת השליטה במעבר במצר הורמוז.

מאז חלה הידרדרות מהירה. ארה"ב האשימה את איראן בתקיפת כמה מכליות באזור, חידשה סנקציות על מכירת נפט איראני ותקפה עשרות מטרות ברחבי איראן. פיקוד המרכז האמריקני, סנטקום, הודיע כי בתקיפות נפגעו מערכות הגנה אווירית, מכ"מים, רשתות פיקוד ושליטה, יכולות טילים נגד ספינות ויותר מ-60 כלי שיט קטנים של משמרות המהפכה. איראן, מצדה, תקפה יעדים אמריקניים בבחריין ובכווית וטענה כי דווקא וושינגטון היא שהפרה את ההבנות.

לצד ההסלמה הצבאית נמשך גם ערוץ מדיני. עומאן מובילה מאמץ תיווך, בסיוע קטאר ומדינות נוספות באזור, בניסיון למנוע קריסה מלאה של ההבנות ולהחזיר את הצדדים לשולחן המשא ומתן. הנשיא דונלד טראמפ אמר בסוף השבוע כי ארה"ב הסכימה לחדש את השיחות לאחר שלדבריו טהרן ביקשה להמשיך במו"מ, אך הבהיר במקביל כי מבחינתו הפסקת האש שהושגה בחודש שעבר כבר אינה בתוקף.

בישראל עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות. הדרג המדיני והביטחוני מעריך כי מרחב התמרון של טראמפ מול איראן מצטמצם, ובמקביל מתקיים תיאום הדוק בין צה"ל לסנטקום. בישראל מחזקים את מערכי ההגנה האווירית, שומרים על כשירות מבצעית וממשיכים לעדכן תוכניות ויעדים, בין היתר מתוך הנחה שהעימות עלול לגלוש גם לזירות נוספות.

מה עדיין לא ברור

נכון לעכשיו, לא ברור אם סגירת המצר היא מהלך שמיושם בפועל באופן מלא לכל אורך הנתיב, או הצהרת הרתעה שנועדה ללחוץ על ארה"ב ועל גורמי התיווך. גם זהות הספינה שנעצרה, מיקומה המדויק ונסיבות התקרית לא פורסמו במלואן.

לא הובהר גם כיצד תגיב ארה"ב אם איראן תנסה לאכוף בפועל חסימה מתמשכת של המעבר, והאם המדינות המתווכות יצליחו לבלום הסלמה נוספת. מבחינת ישראל, השאלה המבצעית המרכזית היא אם טהרן תבחר להרחיב את העימות לזירות נוספות, לרבות ניסיון לפגוע ישירות בישראל או לגרור אותה למערכה רחבה יותר. לפי ההיערכות בישראל, כל צעד משמעותי בזירה הזאת יתואם עם הממשל האמריקני.