צה"ל נערך לשהייה ממושכת בדרום לבנון

מה קרה

במערכת הביטחון מבהירים כי נכון לעכשיו צה"ל אינו מתכוון לסגת מהשטחים שבהם הוא מחזיק בדרום לבנון, וכי לא ניתנה כל פקודה לשינוי המצב בשטח. ההבהרה באה לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר כי ישראל צפויה לסגת בקרוב מדרום לבנון, ולאחר ששר הביטחון ישראל כ"ץ הדגיש כי ישראל לא ביקשה אישור כדי להיכנס ללבנון ואינה זקוקה לאישור כדי להישאר בה.

לצד המסר המדיני, הפעילות המבצעית נמשכת. כטב"מים תקפו בשבת בתבנית ובמג'דל זון, ובהמשך בוצעה סדרת תקיפות חריגה יחסית בכפר אל-מנסורי. בלבנון דווח על הרוג אחד ולפחות ארבעה פצועים. במקביל, כוחות צה"ל הפועלים סמוך לקו הצהוב ממשיכים בחישוף, סריקות ואיתור תשתיות טרור, וכן בהכנת תוכניות להמשך במקרה שהפסקת האש תתמוטט.

לפי גורמי ביטחון, בצה"ל מקדמים גם השמדת תשתיות תת-קרקעיות שנחשפו לאורך המרחב שבין הליטני לאזור הקו הצהוב, ובהן מערכים ברכס עלי טאהר. בצבא רואים באחיזה בנקודות שולטות בדרום לבנון כלי שמאפשר תצפית ושליטה באש לעבר מרחב נבטיה, שנחשב בעיני ישראל לאזור מפתח בפעילות חיזבאללה.

למה זה חשוב

הסוגיה המרכזית כעת אינה רק כמה זמן יישאר צה"ל בשטח, אלא באילו תנאים. מבחינת ישראל, האחיזה בדרום לבנון נועדה ליצור חיץ ביטחוני שירחיק איום מהיישובים בגליל ויאפשר טיפול שיטתי בתשתיות שחיזבאללה בנה לאורך שנים. לכן, מבחינת הדרג הביטחוני, עצם ההישארות בשטח אינה רק צעד טקטי אלא חלק מתפיסה רחבה יותר של מניעת התבססות מחודשת סמוך לגבול.

בצה"ל מעריכים כי חיזבאללה, כמו בסבבים קודמים, מנצל את הפסקת האש כדי לרענן כוחות, לארגן מחדש את המערכים שלו ולחדש מלאי אמצעי לחימה. אם ההערכה הזו נכונה, המשמעות היא שגם בתקופה של רגיעה יחסית מתקיים מרוץ שקט בין שני הצדדים: ישראל מנסה לפרק תשתיות ולשמר חופש פעולה, וחיזבאללה מנסה לשקם יכולות ולבחון את גבולות ההסדר.

לצד הממד הצבאי, יש כאן גם נדבך מדיני. בישראל רואים חשיבות בכך שהמהלכים נעשים, לטענת גורמים מדיניים, תחת מעטפת של לגיטימציה בינלאומית ובהבנות עם ארה"ב. ברקע ניצבת גם הכוונה להעביר בהמשך אזורי פיילוט לאחריות צבא לבנון, אם וכאשר יהיה מסוגל להיערך לכך בשטח.

ההשלכות האפשריות

בימים הקרובים והשבועות הקרובים עשויים להתגבש שני מסלולים מקבילים: המשך אחיזה ישראלית בשטח לצד קידום מסלול מדיני זהיר מול לבנון וארה"ב. אחת הקריאות האפשריות היא שישראל מבקשת למצות עד תום את חלון הזמן הנוכחי כדי להשלים פגיעה בתשתיות טרור, ורק לאחר מכן לבחון מסירה הדרגתית של אזורים מסוימים לצבא לבנון.

ייתכן גם שהפער בין ההצהרות האמריקניות לבין המסרים הישראליים מבטא מו"מ פעיל מאחורי הקלעים על לוח הזמנים ועל תנאי היציאה העתידיים. לקראת סבב שיחות נוסף שמתוכנן ברומא, ישראל ולבנון צפויות לדון בהמשך יישום ההבנות, אם כי קיימת אפשרות לדחייה בשל ביקורו המתוכנן של נשיא לבנון ג'וזף עאון בוושינגטון.

בישראל מטילים ספק ביכולתו של צבא לבנון לפרק לבדו את חיזבאללה. בכיר ישראלי אמר כי יידרשו לפחות כמה שבועות עד שצבא לבנון יהיה מוכן לקבל לידיו שני אזורי פיילוט, והוסיף כי להערכת ישראל, בסופו של דבר היא עצמה תצטרך להשלים חלק מהמשימה. אם זו אכן תהיה המציאות, המשמעות האפשרית היא שהנוכחות הישראלית בדרום לבנון לא תסתיים במהירות, גם אם יתקדם מסלול מדיני מקביל.

הזווית של פוז

הנקודה המרכזית כאן היא שהמערכה בדרום לבנון מתנהלת כעת בשני מישורים בעת ובעונה אחת: צבאי בשטח ומדיני סביב השולחן. המשמעות האפשרית היא שגם אם אין כרגע הסלמה כוללת, ישראל מתכוננת לתרחיש של נוכחות ארוכה יותר, מתוך הנחה שחיזבאללה לא ויתר על מאמץ ההתבססות. ייתכן שהוויכוח האמיתי אינו אם תהיה נסיגה, אלא מתי ובאיזה מצב מבצעי ומדיני היא תתרחש.