בג"ץ הקפיא את כניסת ראבילו למבקר המדינה

שלושה ימים אחרי הדיון בעתירות נגד בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה, הוציא היום בית המשפט העליון צו ביניים שמקפיא את כניסתו לתפקיד עד למתן פסק דין. המשמעות המעשית של ההחלטה היא שראבילו לא יוכל להיכנס ללשכת המבקר במועד המתוכנן, ובסיומה של כהונת המבקר המכהן עלול להיווצר מצב שבו אין מבקר מדינה מכהן, אלא אם יוכרע ההליך המשפטי קודם לכן.

נימוקי השופטים והלוח הזמנים

הצו ניתן בידי נשיא העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטות דפנה ברק-ארז, רות רונן וגילה כנפי-שטייניץ. בהחלטתם כתבו השופטים כי לנוכח סד הזמנים שנוצר עם סיום כהונתו הקרוב של מבקר המדינה המכהן, נדרש זמן מספיק למתן פסק דין, ולכן יש לעכב בשלב זה את כניסתו של ראבילו לתפקיד.

מדובר בצעד ביניים שנועד לשמר את המצב הקיים עד להכרעה סופית, ולא בפסק דין לגופו של עניין. עם זאת, לעצם הוצאת הצו יש משמעות ציבורית ומשפטית: בית המשפט מאותת שהעתירות מעלות שאלות כבדות משקל שמצדיקות בירור מלא לפני שייכנס לתפקיד אחד מבעלי הסמכויות הרגישים ביותר במערכת השלטונית.

המחלוקת סביב ההצבעה בכנסת

ראבילו, סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, גבר בסיבוב השני של הבחירות בכנסת על שופט העליון בדימוס יוסף אלרון. אלא שהליך הבחירה לווה במחלוקת חריפה, לאחר שחברי קואליציה תועדו מאחורי הפרגוד עם פתק ההצבעה, צעד שעורר טענות לפגיעה בעקרון החשאיות.

בעתירות שהוגשו נטען כי הפגיעה בחשאיות אינה טכנית בלבד, אלא נוגעת לליבת הלגיטימיות של הבחירה. לפני כשבוע וחצי הוציא בג"ץ צו על תנאי, וביקש מהכנסת לנמק מדוע לא יבוטל המינוי ולהתייחס במפורש לטענות על הפרת החשאיות. באותה החלטה, השופטים לא קיבלו את הטענות שנגעו לניגוד עניינים מצד ראבילו בשל היותו עורך דינו הפרטי של נתניהו, והדיון התמקד בעיקר בשאלת תקינות ההליך בכנסת.

העמדות באולם ומחוצה לו

בדיון שנערך ביום ראשון ביקש נציג היועצת המשפטית לכנסת שלא לפסול את הבחירה. לדבריו, מזכירות הכנסת לא סברה שקיים איסור מפורש על צילום בקלפי. מנגד, העותרים טענו כי עצם האפשרות להראות כיצד הצביעו חברי הכנסת פוגעת בתכלית הבחירה החשאית, במיוחד כשמדובר בתפקיד שאמור לפקח על נבחרי הציבור והממשלה.

עו"ד יהודה רסלר, שהגיש עתירה נגד הליך הבחירה, אמר בדיון כי החשאיות בבחירות למבקר המדינה רחבה במיוחד, משום שהיא אמורה להבטיח עצמאות גם לאורך כל תקופת הכהונה. לדבריו, מבקר מדינה אינו אמור לדעת מי תמך בו, כדי שלא ייווצר אפילו חשש להשפעה על שיקול דעתו בעתיד.

גם במערכת הפוליטית נרשמו תגובות חדות. ח"כ חנוך מילביצקי, שתועד מציג את פתק ההצבעה שלו, תקף את החלטת בית המשפט ואמר כי יש להתעלם ממנה. מנגד, ראש האופוזיציה יאיר לפיד בירך על הצו וטען כי הבחירות "זוהמו" ולכן ראבילו לא יכול להתמנות לתפקיד.

כעת ממתינים הצדדים לפסק הדין שיקבע אם הליך הבחירה יעמוד בעינו או יבוטל. עד אז, צו הביניים של העליון מותיר את מינויו של ראבילו מוקפא ומונע את כניסתו לתפקיד מבקר המדינה.