הממשלה שוקלת להסיט מאות מיליונים לשב"כ במאבק בפשיעה

הממשלה בוחנת מהלך שבמסגרתו יועברו מאות מיליוני שקלים מהכספים שנותרו בתוכנית החומש לחברה הערבית, כדי לממן תוכניות חדשות למאבק בפשיעה. במייל פנימי ששלח מזכיר הממשלה יוסי פוקס למשרדי הממשלה נמסר כי קיימת כוונה להסיט תקציבים מהחלטה 550, שאושרה בתקופת ממשלת נפתלי בנט, לטובת פעילות של המשטרה ושירות הביטחון הכללי.

בלב המהלך עומדת היתרה שנותרה בהחלטת הממשלה — כ-1.3 מיליארד שקל. גורמים בכירים שמעורים בפרטים אמרו כי היקף הכסף שיופנה לשב"כ עדיין לא נסגר, אך ההערכה היא שהסכום לא יעלה על כמחצית מהיתרה, כלומר עד כ-650 מיליון שקל, ואולי פחות.

השב"כ ייכנס — אבל בתחום מוגבל מאוד

לפי הגורמים המעורים במהלך, מדובר לראשונה בניסיון להרחיב באופן משמעותי את חלקו של השב"כ במאבק הנוגע לארגוני הפשיעה בחברה הערבית. עם זאת, ההרחבה אינה נוגעת לטיפול ישיר בארגוני הפשיעה עצמם, אלא ממוקדת בתחום אמצעי הלחימה: הברחות, סחר בנשק ונתיבים שדרכם זולג אמל"ח גם לגורמי טרור.

גורם ממשלתי בכיר אמר כי "אם מישהו חושב ששב"כ ייכנס ויטפל בארגוני הפשיעה עצמם במקום המשטרה – זה שטויות". לדבריו, תפקיד השירות יהיה לטפל ב"הברחות אמל"ח ובעולמות סחר באמל"ח", משום שחלק מהנשק הזה אינו נשאר רק בזירה הפלילית אלא מגיע גם לארגוני טרור.

המסר שעולה מהדרג המקצועי ברור: השב"כ אינו אמור להפוך לגוף האכיפה המרכזי מול הפשיעה הערבית. על פי המסגרת החוקית הקיימת, השירות אינו מוסמך לטפל בפשיעה האזרחית עצמה, ובנקודה הזאת לא צפוי שינוי. גם כיום מעורבותו בנושא מתוארת כשולית בלבד.

הוויכוח: סיוע ממוקד או ניסיון לכסות על חולשת המשטרה

במערכת יש מי שמציגים את המהלך כמהלך משלים והכרחי, בעיקר לנוכח הזליגה בין העולם הפלילי לעולם הביטחוני. מנגד, יש גם קולות ספקניים יותר. אותו גורם ממשלתי בכיר טען כי אף שהברחות הנשק אכן מגיעות לארגוני הפשיעה, מדובר ב"נישה מצומצמת", והוסיף כי מי שמציג את המהלך כתחליף לעבודת המשטרה מייצר תמונה מטעה.

לדבריו, הצגת השב"כ כמי שייכנס במקומה של המשטרה היא "יותר ספין מול הזינוק בפשיעה הערבית וחוסר האונים של המשטרה". הטענה הזאת משקפת ויכוח רחב יותר שמלווה את הנושא בשנים האחרונות: עד כמה נכון להפעיל כלים של סיכול ביטחוני מול תופעה פלילית אזרחית, ומה המחיר האפשרי של טשטוש הגבולות בין שני העולמות.

בעבר השב"כ עצמו הסתייג מהעמקת מעורבותו במאבק בפשיעה בחברה הערבית, בין היתר מחשש לפגיעה במקורות מודיעיניים. כעת, לפי הגורמים המעורים בנושא, השינוי נבחן לצד העברת תקציבים ייעודיים, הקמת מחלקה מתאימה ושימוש באמצעים חודרניים יותר.

הצהרות כבר היו — כעת נבחן אם יגיע יישום

הדיון אינו חדש. כבר לפני כשלוש שנים הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בכוונתו לשלב את השב"כ במאבק בפשיעה בחברה הערבית, אך בפועל המהלך התקדם לאט. ביוני 2023 אמר נתניהו כי "אנחנו נחושים להילחם בתופעה הנפשעת הזו ובראש הנחש", והוסיף כי יכנס ישיבה מיוחדת לשילוב השב"כ במאמץ ממוקד נגד משפחות הפשע.

באותו זמן אמר נתניהו כי המדינה הקצתה "תקציבי ענק" למשטרה כדי לגייס אלפי שוטרים נוספים, אך הדגיש שהקמת הכוח הזה דורשת זמן, בעוד שמספר מקרי הרצח במגזר הערבי הפך לדבריו ל"מכת מדינה".

הנושא עלה מחדש גם בחודש האחרון, בין היתר על רקע פיגוע הירי בצור יגאל שבו נהרג לוחם המילואים רס"ר חיים קלומיטי, בן 55. לאחר האירוע אמר גורם ביטחוני בכיר כי בשב"כ מבינים שהם "חייבים להיכנס תחת האלונקה של העולם הפלילי" כדי לפענח ולמנוע אירועי טרור.

בשלב זה מדובר במהלך תקציבי ומבצעי שנמצא עדיין בעבודה, אך הכיוון שמסתמן הוא ברור: שימוש בכספים שנותרו בתוכנית החומש כדי לחזק את המאבק בנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית, תוך ניסיון לרתום את השב"כ למשימה ממוקדת שלא תחרוג מהסמכויות הקבועות בחוק.