גוגל תשגר לוויין עם שבבי AI למסלול

גוגל צפויה לשגר בשבוע הבא לוויין ניסיוני המצויד במעבדי בינה מלאכותית מתוצרתה, במהלך שנועד לבחון אם שבבי AI יכולים לפעול באופן אמין בתנאי חלל. השיגור, שמתוכנן ל-1 באוקטובר על גבי טיל Falcon 9 של SpaceX, הוא השלב הראשון ביוזמה של החברה בשם Project Suncatcher, שבמסגרתה נבחנת האפשרות להקים בעתיד יכולות חישוב במסלול סביב כדור הארץ.

מה גוגל מבקשת לבדוק במסלול

לפי הודעת החברה, הלוויין נושא Tensor Processing Units, או TPU — המעבדים הייעודיים של גוגל למשימות בינה מלאכותית. בניסוי הנוכחי גוגל מבקשת למדוד כיצד החומרה שלה עומדת בעומסים הפיזיים של השיגור ובתנאים הקיצוניים בחלל, ובראשם קרינה, פערי טמפרטורה חדים וסביבה תפעולית שאינה דומה לשום מרכז נתונים על הקרקע.

בחברה הסבירו כי חלק מהבדיקות כבר בוצעו על הקרקע, ובהן עמידות לכוחות g גבוהים ולרמות קרינה משמעותיות. עם זאת, בגוגל מדגישים שיש תרחישים שאפשר לבחון רק במסלול עצמו, כשהמערכת פועלת בזמן אמת בתנאים אמיתיים.

האתגר הגדול: חום, קירור וזמן עבודה מוגבל

אחת השאלות המרכזיות בניסוי נוגעת לקירור השבבים. מרכזי נתונים על פני כדור הארץ צורכים כמויות עצומות של חשמל ומים, בין השאר כדי לפזר חום שנוצר ממעבדים חזקים. בחלל, הבעיה אינה נעלמת — אלא משנה צורה. לכן גוגל מתכננת לנסות מערכת קירור המבוססת על צינורות חום ורדיאטורים, שנועדה לפזר את החום כשהשבבים פועלים במסלול.

טרוויס בילס, מנהל בכיר לניהול מוצר ב-Project Suncatcher, אמר בראיון כי בשלב זה השבבים יכולים לפעול במשך כ-15 דקות בלבד לפני שיש לכבות אותם לצורך קירור. הנתון הזה ממחיש עד כמה הפרויקט עדיין ניסיוני, ועד כמה הדרך מהדגמה טכנולוגית למערכת חישוב רציפה ויציבה עוד ארוכה.

מאחורי המהלך: חלופה עתידית למרכזי הנתונים שעל הקרקע

הניסוי של גוגל אינו עומד בפני עצמו. הוא משתלב בדיון רחב יותר בתעשיית הטכנולוגיה סביב מגבלות התשתית של עידן ה-AI: צריכת חשמל אדירה, ביקוש לשטחי קרקע, עומסים על רשתות אנרגיה וצורך בקירור אינטנסיבי. הרעיון להציב תשתיות מחשוב בחלל נשמע עד לאחרונה כמו מדע בדיוני, אך בשנים האחרונות עלה שוב ושוב בשיחות של בכירים בענף, בהם אילון מאסק, ג'ף בזוס וגם אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל.

ההיגיון מאחורי הרעיון פשוט יחסית: בחלל ניתן ליהנות מאנרגיה סולארית רציפה יחסית, במיוחד במסלול נמוך סביב כדור הארץ, ולפזר חלק מהעומס מחוץ לתשתיות היבשתיות. מנגד, הקשיים ההנדסיים, העלויות, התקשורת עם הקרקע והתחזוקה של מערכות כאלה הופכים את החזון הזה למורכב במיוחד.

זו רק התחלה, וגוגל כבר מסתכלת קדימה

בגוגל מבהירים כי השיגור הקרוב אינו ניסיון להפעיל "מרכז נתונים בחלל" כבר עכשיו, אלא שלב הוכחת יכולת בסיסי. בילס כתב בהודעת החברה כי בחינת החלל כמיקום אפשרי למחשוב AI בקנה מידה גדול תדרוש תהליך הנדסי הדרגתי, שמתחיל בבדיקת היכולת של החומרה להתמודד עם המציאות הפיזית והבלתי צפויה של עבודה במסלול.

לדבריו, מטרת השיגור הראשון היא להבין מה עובד, לזהות נקודות כשל, ולהפיק מהן לקחים לקראת משימות המשך. גוגל כבר סימנה את הצעד הבא: החברה מתכננת לשגר שני לוויינים נוספים במהלך השנה הבאה, כחלק מהרחבת הניסוי ובחינה שיטתית של המודל.

אם המשימה הקרובה תעמוד ביעדיה, גוגל תרוויח לא רק נתונים על עמידות השבבים שלה בחלל, אלא גם בסיס מעשי להמשך פיתוח תשתיות מחשוב מסלוליות — תחום שעדיין נמצא בראשיתו, אך עשוי להשפיע בעתיד על הדרך שבה תעשיית ה-AI תפתור את משבר האנרגיה, הקירור והקיבולת של מרכזי הנתונים המסורתיים.