בג"ץ דחה את עתירת קמ"ן עזה המודח

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב דחה את עתירתו של סגן-אלוף א', ששימש כקצין המודיעין של אוגדת עזה ביום מתקפת 7 באוקטובר, וקבע כי אין עילה להתערב בהחלטת צה"ל לפתוח בהליך הדחתו משירות. בפסק הדין של השופט קובי ורדי נדחו טענות הקצין שלפיהן ההחלטה התקבלה ללא סמכות, באופן מפלה ותוך פגיעה בזכויותיו, ונקבע כי התשתית שהוצגה בפני מקבלי ההחלטות בצבא כוללת טענות קונקרטיות לכשלים מקצועיים ולהתנהלות פיקודית לקויה.

דרישה לחשוף את חומרי התחקיר

בפתח העתירה ביקש סא"ל א' לקבל לידיו את מכלול החומרים שעל בסיסם גובשה חוות הדעת בעניינו: תחקירים, פרוטוקולים, מסמכים, רישומים וראיונות שערכו גורמי הבדיקה, וכן תחקירים נוספים שנוגעים אליו אישית. המהלך נועד, מבחינתו, לאפשר לו להתמודד באופן מלא עם הטענות נגדו במסגרת הליך ההדחה. דחיית העתירה משמעותה שגם הדרישה הזו לא התקבלה, וההליך יימשך ללא העברת כלל החומרים שביקש.

הקצין תקף בחריפות את עצם ההחלטה להדיחו. לטענתו, הרמטכ"ל אייל זמיר נתן "כסות משפטית" להדחה שאינה כדין, וההחלטה התקבלה באופן בררני ושרירותי. הוא הדגיש כי הוא הקצין היחיד שמסולק מן הצבא באופן שעלול לפגוע בזכויותיו כמשרת קבע פורש, בעוד שלדבריו מפקדים בכירים ממנו סיימו את שירותם מבלי שהודחו ומבלי שזכויותיהם נפגעו.

טענת ההגנה: נכנס לתפקיד רק ארבעה חודשים קודם

אחד הקווים המרכזיים בעתירה היה ניסיון לצמצם את חלקו באחריות למחדל המודיעיני שקדם למתקפה. סא"ל א' טען כי נכנס לתפקידו רק כארבעה חודשים לפני 7 באוקטובר, ולכן אי אפשר לייחס לו את הכשלים העמוקים שהשתרשו, לדבריו, במערכת כולה. עוד טען כי דווקא ניסה לערער על התפיסות המודיעיניות המקובלות באותה תקופה, וכי "העז לחשוב על דרכים לאתגר את הקונספציה" ביחס לכוונות חמאס, ליכולותיו ולשיטות הפעולה שלו.

בעתירה עלתה גם טענה עקרונית נגד סמכותם של הרמטכ"ל וסגנו לנהל הליך כזה. לשיטתו של סא"ל א', רק ראש אגף כוח אדם מוסמך להוביל מהלך של התרת התחייבות משירות. בנוסף הוא תקף את הוועדה המייעצת שדנה בעניינו, וטען כי מדובר בגוף שאינו בקיא דיו בעבודת המודיעין, ולכן אינו יכול לבחון באופן מקצועי את הכשלים הנטענים. לדבריו, הוועדה שימשה בפועל "חותמת גומי" להחלטה שהתקבלה מראש.

עמדת צה"ל: כשל מקצועי ואחריות פיקודית

מנגד הציג צה"ל עמדה ברורה: סגן הרמטכ"ל קבע בחוות דעתו כי מן התחקירים עלו שורה של שגיאות מקצועיות ותקלות בהתנהלותו של הקצין, וכי יש עילה לפתוח בהליך לבחינת התרת התחייבותו לשירות. בצבא טענו כי לא מדובר רק במחלוקת מקצועית פנימית, אלא בכשל בעל ממד ערכי-מקצועי, לצד אחריות פיקודית ישירה לאי-ההתרעה מצד מודיעין אוגדת עזה.

הצבא דחה גם את הטענה בדבר היעדר סמכות. לפי עמדתו, קבלת הפרשנות שהציע הקצין הייתה יוצרת מצב בלתי סביר, שבו הרמטכ"ל אינו יכול להוציא משירות קצינים שכשלו מקצועית גם כאשר מדובר בכישלון חמור במיוחד ובתוצאות קשות. בהקשר הזה הודגש כי ערכי השירות בצה"ל אינם מנותקים מן המישור המקצועי: אחריות, דוגמה אישית ודבקות במשימה כוללים גם רף מקצועי מחייב, וכשל מקצועי חמור עשוי להיחשב גם חריגה ערכית מהנדרש ממשרת קבע בכיר.

השופט אימץ את קו הצבא

השופט קובי ורדי קיבל את עמדת צה"ל כמעט לכל אורכה. הוא קבע כי חוות הדעת של סגן הרמטכ"ל הציגה עניינים קונקרטיים וטענות מוגדרות ביחס לשגיאות מקצועיות ולתקלות בהתנהגות הקצין בתפקידו כקמ"ן אוגדת עזה. עוד הדגיש כי ההחלטה התקבלה לאחר היוועצות עם הפרקליט הצבאי הראשי, וכי אין יסוד לטענה שמדובר במהלך שנעשה בחוסר סמכות.

בנוגע לטענת הקצין כי כיהן בתפקיד זמן קצר בלבד, קבע השופט כי לנוכח ניסיונו המקצועי של סא"ל א' והציפייה מתפקידו, אפשר היה לדרוש ממנו רף גבוה במיוחד של תפקוד. לפי פסק הדין, הוא חרג מאמות המידה המצופות ממשרת קבע בתפקיד פיקודי בכיר, והכשל שיוחס לו הוא משמעותי על רקע נסיבות 7 באוקטובר ותוצאותיהן.

בסיכום דבריו כתב השופט כי מדובר ב"כישלון פיקודי בולט במילוי תפקידו לנוכח פני אויב", וכי ההליך שניהל צה"ל היה "ראוי, סביר ונכון". הוא הוסיף כי לא נפל בו פגם מהותי וכי זכות הטיעון של העותר לא נפגעה. באחת הקביעות החריפות בפסק הדין ציין ורדי: "עם כל הכבוד לעותר, הוא לא מנהל את צה"ל ויש לנו רמטכ"ל אחד, סגן רמטכ"ל אחד וראש אכ"א אחד, הפועלים במסגרת סמכותם".

לצד דחיית העתירה, השופט הזכיר כי במהלך הדיון העלה סא"ל א' לראשונה אפשרות שישובץ בתפקיד רוחב בצבא עד יוני 2028 ולאחר מכן יפרוש ויקבל את זכויותיו. השופט ציין כי הוועדה המייעצת תוכל לבחון גם את הבקשה הזו, ובכלל זה את שאלת זכויותיו אם יסיים את שירותו בדרך של פרישה ולא של הדחה.