שופטת העליון בדימוס עדנה ארבל הלכה לעולמה

דוברות הרשות השופטת הודיעה היום, יום רביעי, על פטירתה של שופטת בית המשפט העליון בדימוס עדנה ארבל, שהלכה לעולמה בגיל 82. ארבל נמנתה במשך עשרות שנים עם הדמויות הבולטות במערכת אכיפת החוק והמשפט בישראל, ושילבה לאורך הקריירה תפקידי תביעה, ניהול ושפיטה שהציבו אותה בלבם של כמה מן הוויכוחים הציבוריים והמשפטיים המרכזיים במדינה.

מהפרקליטות אל כס השיפוט

את דרכה המשפטית החלה ארבל בפרקליטות מחוז המרכז, שם עבדה בין 1972 ל-1988. בשנותיה האחרונות שם שימשה פרקליטת המחוז. ב-1988 מונתה לשופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובכך עברה מעולם התביעה אל מערכת השיפוט. בהמשך, בינואר 1996, חזרה לעמוד בעמדת מפתח במערכת אכיפת החוק כשמונתה לפרקליטת המדינה.

במסגרת תפקידה כפרקליטת המדינה שימשה גם כממלאת מקום היועץ המשפטי לממשלה בהיעדרו, ועמדה בראש מהלכים ארגוניים ומקצועיים בתוך הפרקליטות. בין היתר הובילה את ועדת "פרקליטות 2000", וגיבשה יחד עם גורמים נוספים קוד אתי לפרקליטים. עוד קודם לכן הייתה חברה בצוות איסוף החומר לוועדת החקירה בראשות השופט יצחק כהן, שחקרה את אירועי סברה ושתילה, והשתתפה בדיונים בינלאומיים ברומא, בהאג ובשטרסבורג שעסקו בבית הדין הפלילי הבינלאומי.

עשור בבית המשפט העליון

בשנת 2004 מונתה ארבל לשופטת בבית המשפט העליון. היא כיהנה שם כעשור, עד לפרישתה לגמלאות עם הגיעה לגיל 70. כהונתה בעליון באה לאחר מסלול חריג בהיקפו, שכלל כמעט כל תחנה מרכזית במערכת המשפט: מפרקליטות מחוזית, דרך שיפוט במחוזי, ועד ניהול התביעה הכללית של המדינה.

עבור רבים במערכת, ארבל סימלה דמות של משפטנית בעלת תפיסה מוסדית חזקה, שהעמידה במרכז את תפקידן של רשויות האכיפה ואת החובה להגן על שלטון החוק. לצד זאת, חלק מצעדיה עוררו במהלך השנים מחלוקות חריפות, בעיקר סביב האיזון בין הגנה על נפגעי עבירה לבין החשש מפני שימוש יתר בכוחה של המדינה בהליכים פליליים.

המחלוקות שליוו את דרכה

אחת הפרשות שנקשרו בשמה נגעה לתשלום פיצויי פיטורים שקיבלה עם מינויה לבית המשפט המחוזי, אף שהמשיכה לכהן כעובדת מדינה. לאחר פרסום תחקיר עיתונאי בנושא, מבקר המדינה בדק את המקרה, מתח ביקורת על נציבות שירות המדינה, אך קבע כי ארבל עצמה פעלה בתום לב.

מחלוקת נוספת התעוררה בתקופתה כפרקליטת המדינה סביב שינוי בהנחיית פרקליטות שעסקה במדיניות ההעמדה לדין של עדי תביעה או מתלוננים שחזרו בהם מעדותם. השינוי שקידמה נועד, בין היתר, למנוע העמדה לדין של מי שטענו כי נפלו קורבן לעבירות מין ואלימות, אף שנמצאו סתירות בעדויותיהם. מבקרי המהלך טענו אז כי הוא עלול להקל גם במקרים של תלונות שווא, בעיקר בסכסוכים משפחתיים. מנגד, תומכיו ראו בו ניסיון להתמודד עם המורכבות המוכרת של עדויות נפגעות ונפגעי עבירה.

כפרקליטת המדינה הייתה ארבל מעורבת גם בשורה של תיקים בעלי פרופיל ציבורי גבוה, בהם ההליכים נגד מנכ"ל טבע לשעבר אלי הורביץ בעבירות מס, נגד מו"ל "מעריב" לשעבר עופר נמרודי בעבירות חמורות ובהן שיבוש מהלכי חקירה ומתן שוחד, ונגד ראש עיריית ירושלים לשעבר אהוד אולמרט בעבירות על חוק מימון מפלגות.

ההספדים והמורשת

נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לה וכתב: "מיכל ואני קיבלנו בצער רב את הידיעה על פטירתה של שופטת בית המשפט העליון בדימוס ופרקליטת המדינה לשעבר, עדנה ארבל". לדבריו, לאורך עשרות שנים של שירות ציבורי מילאה ארבל שורה של תפקידים מרכזיים "מתוך תחושת שליחות עמוקה, אחריות ומחויבות למדינת ישראל ולשלטון החוק".

גם התנועה לאיכות השלטון פרסמה הודעת אבל והזכירה כי העניקה לה את אות אבירת איכות השלטון. בהודעה נמסר כי ההוקרה ניתנה לה על פעילותה כפרקליטת המדינה וכשופטת עליון, על מאבקה המתמשך להגנה על שלטון החוק וטוהר המידות ועל הגנה על אוכלוסיות מוחלשות.

עם מותה של ארבל נפרדת מערכת המשפט מאחת הדמויות המשפיעות שפעלו בה במשך יותר מארבעה עשורים, בתפקידים שעיצבו הן את עבודת הפרקליטות והן את פסיקת בית המשפט העליון.