משרד המשפטים בודק את a16z בגלל מושבי דירקטוריון

משרד המשפטים של ארה״ב מנהל בדיקה נגד קרן ההון־סיכון אנדריסן הורוביץ, המוכרת גם כ-a16z, סביב כהונה של שניים משותפיה בדירקטוריונים של Databricks ו-Fivetran — שתי חברות שפועלות כיום בשווקים חופפים. לפי הפרטים שנחשפו, הבדיקה נמשכת קרוב לשנה ומתמקדת בשאלה אם המבנה הזה עומד בניגוד לדין האמריקאי האוסר על ישיבה בדירקטוריונים של חברות מתחרות.

במרכז המקרה ניצבים מייסד הקרן בן הורוביץ, המכהן בדירקטוריון Databricks, והשותף מרטין קסאדו, היושב בדירקטוריון Fivetran. Databricks מוערכת לפי הדיווח ב-190 מיליארד דולר, ואילו Fivetran מוזכרת על רקע המיזוג שלה עם dbt Labs בחודש יוני — צעד שחיזק את נוכחותה בתחום תשתיות הנתונים.

החוק הישן שחזר למרכז הבמה

הבדיקה נשענת על סעיף 8 לחוק קלייטון, חוק אמריקאי בן יותר ממאה שנה שנועד לצמצם ריכוזיות וניגודי עניינים. הסעיף קובע כי אדם או גוף אינם רשאים לכהן בדירקטוריונים של חברות מתחרות, מתוך הנחה שלדירקטורים יש גישה למידע אסטרטגי רגיש שעלול להשפיע על התחרות בשוק.

בעולם ההון־סיכון הסוגיה רגישה במיוחד. משקיעים רבים מחזיקים מניות במספר רב של חברות שפועלות בתחומים סמוכים, ולעיתים חברות צעירות משנות כיוון, מרחיבות פעילות או נכנסות לשווקים חדשים. במצב כזה, שתי חברות שלא התחרו זו בזו בזמן ההשקעה עלולות להפוך למתחרות ישירות בהמשך הדרך.

למה דווקא Databricks ו-Fivetran

לפי משקיע נוסף ב-Databricks ששוחח בעילום שם, בעת ש-a16z השקיעה בשתי החברות הן לא נחשבו יריבות ישירות. Databricks מזוהה בעיקר עם מוצרי ענן ואחסון נתונים, אך בשנים האחרונות הרחיבה את פעילותה גם לצינורות נתונים מבוססי בינה מלאכותית ולמחברים בין יישומים באמצעות מוצר Lakeflow. זהו בדיוק תחום הליבה שבו פועלת Fivetran, ולכן החפיפה בין השתיים גדלה עם הזמן.

הנקודה הזו חשובה להבנת הרגישות: בעולם הסטארט־אפים, תחרות אינה תמיד קבועה מראש. חברות צומחות במהירות, בונות שכבות מוצר נוספות ולעיתים נכנסות למסלול התנגשות שלא היה קיים כלל בזמן סבב ההשקעה הראשון. לכן, גם אם לקרן יש מאות השקעות, האפשרות שחלק מהחברות יגיעו בסופו של דבר לאותו שוק כמעט בלתי נמנעת.

התעשייה מופתעת, אבל מבינה את הסיכון

כמה משקיעי הון־סיכון אמרו כי הופתעו לשמוע על עצם הבדיקה. הסיבה לכך היא שרגולטורים בארה״ב כמעט שלא הפעילו עד היום את סעיף 8 כלפי קרנות הון־סיכון. בשנים האחרונות אפילו נעשה מקובל יותר שקרנות משקיעות בכמה מתחרות, כל עוד אינן מעורבות בניהול הישיר של כולן. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא השקעות של גופים שונים גם ב-OpenAI וגם ב-Anthropic.

אלא שמושב בדירקטוריון שונה מהחזקה פיננסית רגילה. דירקטור נחשף לדיונים אסטרטגיים, תוכניות מוצר, שיתופי פעולה, תמחור ולעיתים גם חולשות תפעוליות. לכן, החשש מניגוד עניינים גדול בהרבה. אחד המשקיעים הסביר כי כאשר מדובר בשני שותפים שונים מאותה קרן, אפשר תיאורטית להציב ביניהם חיץ פנימי שימנע העברת מידע חסוי. לדבריו, מנגנון כזה — המכונה לעיתים "חומה סינית" — יכול לצמצם את הסיכון, גם אם אינו מבטל את המורכבות הרגולטורית.

מה עשויות להיות ההשלכות על הקרנות והיזמים

אם משרד המשפטים ידרוש מ-a16z לוותר על אחד ממושבי הדירקטוריון, המשמעות עשויה לחרוג מעבר למקרה הפרטי. עבור מייסדים, מושב דירקטוריון של קרן מובילה נחשב לעיתים לחלק מרכזי מערך ההשקעה: הוא מעניק ליווי צמוד, קשרים והשפעה אסטרטגית. אבל אם רגולטורים יאותתו שכהונות כאלה עלולות להיפסל בהמשך בגלל שינוי במפת התחרות, ייתכן שמחויבות כזו תיתפס כפחות יציבה מכפי שנדמה היום.

מנגד, עבור הקרנות עצמן זו עשויה להיות תזכורת לכך שהתרחבות אגרסיבית של פורטפוליו מחייבת בקרה מחמירה יותר על ניגודי עניינים, במיוחד בתחומי תוכנה ו-AI שבהם גבולות השוק משתנים במהירות.

אנדריסן הורוביץ לא מסרה תגובה מיידית. גם Databricks ומשרד המשפטים האמריקאי סירבו להגיב.