די גראסי ניצח בשנחאי, ורליין עבר לראשות

לוקאס די גראסי סיפק בבוקר יום ראשון תצוגת נהיגה ואסטרטגיה מהמרשימות של העונה, כשחתך דרך מהחלק האחורי של הגריד עד לניצחון ב-ePrix השני של שנחאי. הברזילאי, שזינק רק מהמקום ה-18, העניק ללולה ימאהה אבט ניצחון ראשון בפורמולה E, בעוד פסקל ורליין סיים רביעי – תוצאה שהספיקה לו כדי לעבור לראשות אליפות העולם.

עוד לפני כיבוי האורות, הדרמה הגדולה נרשמה אצל מיץ' אוונס. נהג יגואר, שהגיע כמי שהוביל את טבלת האליפות, נפגע מתקלה טכנית לפני הזינוק ונשאר במוסך כשהמרוץ יצא לדרך. התנאים היו רטובים מאוד, ולכן ההקפות הראשונות התקיימו מאחורי מכונית הבטיחות, לפני מעבר לזינוק מעמידה.

הגשם שיבש את התוכניות, האסטרטגיה הכריעה

פליפה דרוגוביץ', שעמד בפול פוזישן, ניסה לשמור על ההובלה מיד עם תחילת הקרב האמיתי, אבל נהגי פורשה – ורליין וניקו מולר – הצליחו להיכנס לפניו. אלא שהמסלול המשתנה, שהלך והתייבש, פתח מרחב עצום למשחק אסטרטגי: חלק מהנהגים בחרו להפעיל מוקדם את אחד משני חלונות ה-Attack Mode כדי לייצר בריחה, בעוד אחרים שמרו אנרגיה והמתינו לתנאים נוחים יותר בשלבים המאוחרים.

זו הייתה בדיוק הנקודה שהחזירה את די גראסי לתמונה. בעוד המובילים ניסו לבנות פער מוקדם, הברזילאי נשאר סבלני, ניהל היטב את צריכת האנרגיה ושמר לעצמו כלים לשלב הסיום. במרוץ מהסוג הזה, שבו כל הקפה יכולה לשנות סדר כוחות, ההחלטה מתי לתקוף חשובה לא פחות מהקצב הגולמי.

מכונית צהובה אחת שינתה את כל התמונה

נקודת המפנה הגיעה בהקפה ה-24, כשזיין מלוני נאלץ לעצור את מכונית הלולה-ימאהה שלו בצד המסלול בעקבות כשל בגלגל האחורי-ימני. הנהלת המרוץ הכריזה על Full Course Yellow, ומהלך כזה טרף את הקלפים עבור כמה מהנהגים שהיו בעיצומו של Attack Mode. בין מי שנפגעו מהתזמון היו ג'ואל אריקסון, ז'אן-אריק ורן וגם ורליין.

די גראסי, לעומת זאת, הגיע לרגע הזה מהמקום השלישי כש-Attack Mode נוסף עדיין שמור אצלו. זו הייתה נקודת הזהב של המרוץ שלו. הוא הפעיל את תוספת הכוח בדיוק לקראת שלוש ההקפות האחרונות, שמר על קור רוח, והחל לצוד את המובילים בזה אחר זה.

עקיפה מכרעת בפנייה 1 והיסטוריה ללולה

בשתי ההקפות האחרונות די גראסי חלף על פני אריקסון וורן, ואת המהלך המכריע השלים בפנייה הראשונה של ההקפה האחרונה, כשלקח את ההובלה מנהג סיטרואן. משם הוא כבר לא הביט לאחור, וחצה ראשון את קו הסיום עם זמן כולל של 40:43.390 דקות. זהו הניצחון הראשון שלו בפורמולה E מאז 2022, והראשון אי פעם של לולה ימאהה אבט בסדרה.

ורן סיים שני, בפיגור של 0.565 שניות בלבד, בעוד אריקסון השלים פודיום ראשון בקריירת פורמולה E שלו עם המקום השלישי. ורליין, שלא הצליח להישאר מחובר לקבוצת החזית אחרי ה-FCY, הסתפק במקום הרביעי – אבל מבחינת האליפות זו הייתה מכה מדויקת: הוא עבר לראשות הדירוג ופתח פער של תשע נקודות על פני אוונס.

הקרב בעשירייה: רולנד התאושש, טיקטום חזר מאחור

סבסטיאן בואמי סיים חמישי, אך לא הצליח לתרגם את ה-Attack Mode המאוחר שלו לזינוק נוסף קדימה כמו זה של די גראסי. דרוגוביץ' הידרדר למקום השישי לפני מולר בשביעי. אוליבר רולנד הצליח להרוויח מעצירת פיטסטופ תחת ה-FCY לצמיגים טריים, וטיפס עד המקום השמיני.

טיילור ברנארד סיים תשיעי עבור DS פנסקה, ודן טיקטום חתם את העשירייה הראשונה עם נקודה אחת אחרי מרוץ התאוששות, שכלל ירידה לאחור כבר בהקפה הרביעית בעקבות יציאה רחבה אל הדשא.

בסיום, שנחאי סיפקה מרוץ שבו לא רק המהירות קבעה, אלא בעיקר התזמון, ניהול האנרגיה והיכולת לקרוא נכון את תנאי המסלול. די גראסי ניצל כל חלון הזדמנויות בדרך לניצחון גדול, וורליין יצא מהכאוס עם הדבר החשוב ביותר מבחינתו – המקום הראשון בטבלת האליפות.