ברעם מזהיר: פיגור מסוכן מול איראן

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, פרסם אזהרה חריגה שלפיה בניין הכוח של צה"ל מצוי בפיגור מסוכן מול איראן, לאחר תקופה ממושכת של לחימה במספר זירות. בעיני מערכת הביטחון, לא מדובר רק בוויכוח תקציבי על תוספת לבסיס התקציב, אלא בשאלה ישירה של מוכנות מבצעית: היכולת למלא מחדש מלאים, לשקם מערכים שנשחקו ולהחזיק לאורך זמן כוחות גדולים בכמה חזיתות במקביל.

המסר של ברעם למקבלי ההחלטות

ברעם, שאחראי על תחום בניין הכוח במשרד הביטחון, בחר להתריע בפומבי אף שחלקים נרחבים מהתמונה המבצעית אינם ניתנים לחשיפה. מבחינת גורמי ביטחון, עצם הבחירה להשמיע את האזהרה בפומבי נועדה להבהיר את עוצמת הבעיה. לדבריו, אסור לפגוע בתוספת של כ-40 מיליארד שקלים שאמורה להיכלל בבסיס תקציב הביטחון, משום שהכסף הזה מיועד לצרכים ליבתיים: השלמת מלאי מיירטים וחימושי תקיפה, הרחבת יכולות מודיעין, שיקום מערכים שנשחקו ביבשה, באוויר ובים, ושמירה על רציפות התפקוד של צה"ל.

ברעם אף קשר את הדברים ללקחי 7 באוקטובר. "אסור לחזור על טעויות העבר. אסור שנגיע שוב לא מוכנים כפי שהגענו ל-7 באוקטובר", אמר. האמירה הזאת ממקמת את הדיון במקום רחב בהרבה מהמספרים עצמם: לא רק כמה כסף יוזרם למערכת, אלא האם ישראל מפנימה את המחיר של דחיית אזהרות מקצועיות.

המחסור אינו רק בכסף

לצד התקציב, בצה"ל ובמשרד הביטחון מצביעים על בעיה עמוקה נוספת: כוח אדם. סוגיית הגיוס, שנידונה לאורך שנים גם במישור הציבורי והפוליטי, מוצגת כעת יותר ויותר כסוגיה ביטחונית ישירה. ככל שבסיס המשרתים אינו מתרחב, כך גדל הנטל על מערך המילואים, והמשמעות היא גם שחיקה מבצעית וגם עלות כלכלית כבדה למשק.

לפי הנתונים שהוצגו, כ-60 אלף אנשי מילואים מגויסים כיום בצווי 8, בעומס שנמשך על רקע פריסת כוחות רחבה במיוחד. צה"ל פועל כיום בלבנון, ברצועת עזה, בסוריה, ביהודה ושומרון, בגבול מצרים, בגזרת אילת ובגבול המזרחי מול ירדן. בחלק מהגזרות מדובר לא רק בהגנה על גבול, אלא גם בפעילות רציפה המחייבת היקף כוחות גדול וזמין.

המשמעות של קיצור השירות

על רקע העומס הזה, בצה"ל מזהירים כי אם שירות החובה לא יישאר 36 חודשים ויקוצר ל-30 חודשים, יהיה צורך בכ-8,000 אנשי מילואים נוספים, רובם לוחמים, כדי לכסות על המחסור. זהו נתון שממחיש עד כמה שאלת אורך השירות אינה סוגיה מנהלית בלבד. מבחינת הצבא, מדובר בהחלטה שמשפיעה ישירות על סדר הכוחות, על תדירות הזימונים למילואים ועל היכולת להחזיק משימות מתמשכות לאורך זמן.

ההשלכה רחבה: עוד ימי מילואים פירושם עוד עלות לתקציב הביטחון, עוד פגיעה בפעילות המשק ועוד עומס על ציבור מצומצם שנושא שוב ושוב בנטל. לכן, במערכת הביטחון קושרים בין משבר הגיוס לבין השאלה איך תיראה המוכנות של ישראל בשנים הקרובות.

אזהרה ישנה שקיבלה משמעות חדשה

האזהרה הנוכחית מצטרפת לדברים שאמר כבר ב-2021 מי שהיה אז סגן הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר. אז הזהיר זמיר כי צה"ל מתקרב לגודל הסד"כ המינימלי הנדרש מול איומים מורכבים, והדגיש כי ישראל זקוקה לא רק לעליונות טכנולוגית אלא גם ל"מסה קריטית" של סדר כוחות, הן באיכות והן בכמות. באותם ימים היו מי שראו בכך התרעה תיאורטית, אך רצף האירועים מאז - 7 באוקטובר, מלחמת "חרבות ברזל" והעימות הישיר מול איראן - העניק לדברים משמעות מוחשית בהרבה.

במילים אחרות, הדיון שמתקיים כעת אינו נוגע רק לשורת התקציב או לנוסחת הגיוס, אלא לשאלה אם ישראל בונה מחדש את יכולתה להתמודד עם מציאות ביטחונית שבה כמה זירות פעילות במקביל. האזהרה של ברעם ממקדת את תשומת הלב בכך שההחלטות על תוספת התקציב, על מלאי החימושים ועל היקף כוח האדם נתפסות במערכת הביטחון כחלק מאותו מבחן מוכנות, שנועד למנוע חזרה על כשלים שכבר גבו מחיר כבד.