אלף ימים למלחמה: 26 אלף פצועים, רובם נפשית

אלף ימים מאז פרוץ המלחמה, במשרד הביטחון מציגים תמונה חריגה בהיקפה: יותר מ-26 אלף פצועי ופצועות צה"ל וכוחות הביטחון כבר פנו לאגף השיקום לקבלת טיפול, כאשר עיקר הנטל אינו נובע דווקא מפציעות גופניות אלא מהשלכות נפשיות של הלחימה. הנתונים, שפורסמו היום, מצביעים על כך שכ-65% מהפונים מתמודדים עם מצוקה נפשית בדרגות שונות, ובהן פוסט טראומה, חרדה, דיכאון וקשיי הסתגלות.

עיקר הפגיעה: הנפש

במספרים מוחלטים מדובר בכ-17 אלף נפגעים שמתמודדים עם פגיעה נפשית, חלקם לצד פציעות פיזיות. לצדם ישנם כ-9,000 פצועים הסובלים מפגיעות גופניות בלבד, ובהם 97 קטועי גפיים. התמונה המצטברת מלמדת עד כמה אופי הפציעה במלחמה הנוכחית רחב יותר מהפגיעה המיידית בשדה הקרב, ומשתרע גם על השלכות ממושכות שמלוות את הלוחמים ואנשי כוחות הביטחון זמן רב אחרי האירוע עצמו.

הנתונים מלמדים גם מי נושאים בעיקר הנטל. כמעט מחצית מהמטופלים החדשים הם בני פחות מ-30, ועוד כ-30% הם בני 30 עד 39. רובם המכריע, 62%, הם אנשי מילואים — נתון שממחיש עד כמה העומס נופל על מי שנקראו מחדש לשירות ממושך מאז תחילת הלחימה, לעתים תוך ניתוק ממקום העבודה, מהלימודים ומהמשפחה.

התחזית לשנים הקרובות

באגף השיקום לא מסתכלים רק על מספרי ההווה. לפי ההערכות שהוצגו, עד שנת 2026 צפוי מספר הפצועים הכולל מכלל מערכות ישראל לעבור את רף ה-90 אלף — עלייה של יותר מ-40% בתוך שלוש שנים. אם המגמה תימשך, עד 2028 עשוי מספר המטופלים להגיע לכ-100 אלף, כאשר כמחציתם יתמודדו עם פגיעות נפשיות.

המשמעות של התחזית הזו רחבה: לא רק צורך בתקציבים גדולים יותר, אלא גם בהרחבת מערך המטפלים, מרכזי השיקום, המסגרות הקהילתיות והשירותים למשפחות. פוסט טראומה, חרדה ודיכאון אינם מסתיימים בשחרור מהצבא או ביציאה מבית החולים, ולעתים הם דורשים ליווי ארוך טווח, שיקום תעסוקתי וסיוע יומיומי.

האזהרה של משרד הביטחון

במשרד הביטחון דורשים כעת ליישם ללא דיחוי את המלצות ועדת המומחים בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, שהגישה תוכנית מקיפה לשיקום הפצועים. מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, אמר כי "מימוש ההמלצות הללו הוא לא אופציה - הוא חובה". לדבריו, ללא פעולה מהירה, "המערך הלאומי של שיקום פצועי המלחמה עלול לקרוס תחת העומס".

לצד האזהרה, במשרד מציגים שורה של צעדים שכבר ננקטו מאז תחילת הלחימה: מספר המטפלים בתחום בריאות הנפש הוגדל פי ארבעה לכ-4,000, הוקמו חוות שיקומיות ברחבי הארץ, הורחבו שירותי החירום הנפשיים, ונפתחה גם מחלקה סיעודית ייעודית לצעירים. עם זאת, במערכת מבהירים שהרחבת המענה עדיין אינה מדביקה את קצב העלייה בצרכים.

הנתונים שמציג אגף השיקום ממחישים כי מחיר המלחמה נמדד לא רק במספרי הנפגעים בזמן אמת, אלא גם בשנים ארוכות של טיפול, ליווי ושיקום. במשרד הביטחון מפנים את הזקוקים לסיוע לקו "נפש אחת", שפועל מסביב לשעון במספר 8944.